שתפ/י פריט ידע זה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

עולם באתגר הקורונה - חינוך

דיון והמלצות למשרד מבקר המדינה בנוגע להיערכות מערכת החינוך ללמידה והוראה מרחוק

ה'עולם באתגר' הוא מונח שאני משתמש כיום בכדי לתאר את המציאות בעולם המובל אתגרים בריאותיים, סביבתיים וטכנולוגיים המשבשים את החיים הסדירים. ב'עולם באתגר' אנו מתמודדים בפתרון בעיות רחבות וגדולות מהיום למחר. עולם שכזה בו אנו חיים היום הוא 'עולם באתגר הקורונה' ששינה את ההסתכלות שלנו ברבדי החיים השונים והשבית עולם שלם במשך חודשים.

ב'עולם באתגר הקורונה' רובנו התמודדנו בצורה כזו או אחרת עם הצורה החדשה של חינוך ילדינו. החינוך פגש אותנו בין אם בתור אנשי חינוך, הורים ומעסיקים. ניתן להניח שההשפעה של 'עולם באתגר הקורונה' על עולם החינוך וההשכלה הגבוהה מרחיק לכת ומאלץ ליישם שינויים רחבים וגדולים בזמן קצר. בראש ובראשונה את ההשפעה הגדולה והרחבה ביותר שנוצרה ניתן לייחס לעולם החינוך, שכן, מיליוני ילדים ללא מסגרת משנים לחלוטין את 'הסטטוס קוו'.

ראשית תודה ענקית לקולגה יקר עמי סלנט שהמליץ עליי לייעוץ עבור משרד מבקר המדינה.כיום הלמידה מרחוק צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של הציבור והממשלה. דמיינו, שמשרד מבקר המדינה פונה אליך ומבקש להתייעץ איתך על "היערכות מערכת החינוך ללמידה והוראה מרחוק" במטרה לייצר דו"ח רחב ומקיף לדרכי פעולה לעתיד הקרוב.  אני בטוח שיהיה לכם הרבה מה להגיד, אז זה בדיוק קרה לי. הנה כמה דברים שאני אמרתי עם הפניות למקורות מידע, מאמרים ותכנים רלוונטיים.

המייל שקיבלתי מנציגי משרד מבקר המדינה

חשוב לי להתחיל באמירה שאין לי ולו תלונה אחת לאלפי אנשי החינוך, מורים/מורות, מנהלים/מנהלות בתי הספר וכלל מערכת החינוך שהתמודדה עם האתגר באומץ ובעשייה מרובה וראויה. במציאות בה אנשי חינוך נדרשו להתמודד עם גידול ילדים, ללמד כיתה (אתגר בפני עצמו), בטכנולוגיות לא מוכרות עם אתגרים רגשיים גדולים. כלל המשתנים הללו אינם מתחילים ולו לרגע לתאר את המציאות הכה קשה של מורה שנאלץ להתאקלם למציאות אחרת לגמרי ממה שהוא מכיר עם המון קשיים אישיים ולחץ רב.

לאחר שהבהרתי שאין לי צורך להרים את האצבע ולחפש 'אשמים' אלא לתת לכל מורה ואיש חינוך תעודת הוקרה על העשייה האינסופית! אנשי ונשות החינוך בישראל הם גיבורים וגיבורות עלומי שם שנחבטים שוב ושוב למול ציבור שלם שאינו מוכן בעצמו לחנך. בחירה להיות מורה בישראל אינה יכולה להימשך בתואנה של 'שליחות', להיות מורה בישראל זה מקצוע וככזה צריך להתייחס אליו בהתאם. כיום, מעמד המורה בישראל נמוך, הכנסה לא מתגמלת, אינספור שעות נוספות, עימותים רגשיים רבים. קל להבין זאת בצורה הטובה ביותר אם תכניסו את עצמכם לנעלי המורה של הבן/בת שלכם או למורה שהיה לכם – האם אתם הייתם מוכנים להיות במקומו? הרפורמה הנדרשת לפני הסתכלות על הטכנולוגיה היא שיפור מעמד המורה ותנאי העסקתו. הסתכלות רחבה צריכה להינתן לערך של בעל אותו התפקיד לחברה, הרי ערכו של מורה טוב לחברה בטוח גבוה הרבה יותר מסוכן ביטוח – אז איך זה שסוכן ביטוח מרוויח פי שלושה או ארבעה (סליחה לכל סוכני הביטוח, אבל, בטוח שתסכימו שתרצו לבן/בת שלכם מורה טוב הרבה יותר מאשר שתרצו עבורו סוכן ביטוח טוב, אם פגעתי במשהו סליחה ומחילה).

מציאות מורכבת וקיצונית גורמת לכך ש'הקורונה' למעשה תפקדה כזכוכית מגדלת וגרמה לכך שנשים לב לכל הדברים שכחברה לא טיפלנו בהם עד כה ולא רק בעולם החינוך. תחת זכוכית המגדלת ככל הנראה שמתם לב בעיקר שעולם החינוך כיום אינו מתאים ללמידה מרחוק וישנם קשיים רבים. ככל הנראה שמתם לב שהלימוד הפרונטלי בכיתה עבר ללימוד 'פרונטלי' מרחוק, שמתם לב שזה מאוד קשה על גבול הבלתי אפשרי ללומד (גם למורה) כל היום לשבת וללמוד בצורה בה הלימוד מתקיים כיום. גילוי זו אינו מפתיע לנוכח העובדה שזו הייתה 'הריצה' הראשונה בצורה של יישום כה רחב של טכנולוגיות למידה בעולם החינוך. מטרת מסמך זה הוא להציג את הפגישה והאמירות שנזרקו אל חלל האוויר יחד עם הפניות לקריאה ומקורות אקדמיים שתומכים באמירות שלי (זהו אינו מחקר אקדמי, סלחו לי על הכתיבה הקולחת). בנוסף, אפרט עבורכם נקודות שיחה חשובות והמלצות להמשך.  

  1. מה שהיה אינו מה שיהיה – הפדגוגיה חייבת להשתנות

לפני שנצא לחקור אם הלמידה מרחוק אפקטיבית ויעילה צריך לשאול האם הלמידה מקרוב אפקטיבית ויעילה? חשוב לציין עובדה מחקרית, הלמידה מרחוק אינה יותר יעילה ואפקטיבית מלמידה פרונטלית. למרות שיש תחושה כללית שהלמידה הדיגיטלית יכולה להיות יותר אפקטיבית, הדבר אינו מוכח מחקרית וישנם מחקרים המוכיחים כי למידה פרונטלית יעילה יותר. חשוב לשים דברים אלו בסייגי הזמן שכן יכולים להשתנות עם ההתקדמות הטכנולוגיה והפדגוגיה. בבסיס הלמידה נמצאת הפדגוגיה שחייבת להיות מותאמת ללומד, לסביבה הארגונית והפיזית, למנחה, לתוכן ועוד. במציאות של עולם באתגר הקורונה זרקור ענק הציג לנו את הפדגוגיה כיום: מע"מ (מורה עומד ומדבר) או במציאות הקורונה מי"מ (מורה יושב מדבר) שכן אנו רואים שהלמידה כיום מאופיינת בכך שהמורה הוא מקור הידע וככזה מרבית הלמידה מתאפיינת בתקשורת חד-כיוונית. המורה אינו צריך להיות מקור הידע אלא מנחה.

המלצות:  שינוי תפקיד המורה והכשרת המורה לטכנו-פדגוגיה. מורה צריך להיות היום על תקן 'מנחה' שאינו מקור הידע אלא יותר 'בונה כישורים' ו'מוביל מסלולי למידה' הגדרת התפקיד מחדש תאפשר שינוי מערכתי וכן שינוי פדגוגי עמוק בלמידה. המורה נדרש לידע וכישורים רחבים בטכנו-פדגוגיה בכדי להשתמש בטכנולוגיה בצורה נכונה (ראו מודל SAMR לצפייה בסרטון הסבר של תמר ברהב על המודל לחצו כאן, בנוסף, 'טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע' של ד"ר גבריאל סלומון ז"ל).

הפניות:

Hartnell-Young E. (2003) From Facilitator to Knowledge-Builder: A New Role for the Teacher of the Future. In: Dowling C., Lai KW. (eds) Information and Communication Technology and the Teacher of the Future. IFIP — The International Federation for Information Processing, vol 132. Springer, Boston, MA. https://doi.org/10.1007/978-0-387-35701-0_17

Schunk, D. H. (2012). Learning theories: An educational perspective (6th Ed.). Boston, MA: Pearson. (pp. 117-163).

Romrell, D. (2014). The SAMR model as a framework for evaluating mLearning. Journal of Asynchronous Learning Networks, 18(2), n2.

(Ouyang & Stanley, 2014) – Theories and research in educational technology and distance learning instruction through Blackboard

 

2. ביטול מקצועות הלימוד והבגרויות. לימוד כישורים ומיומנויות

ההפרדה בין מקצועות הלימוד בימים אלו אינו משרת בצורה טובה את מערכת החינוך. הלמידה אינה הוליסטית, הרי, ניתן ללמוד על נושאים רבים במגוון מקצועות שונים תלוי הסתכלות. ההפרדה של המקצועות אינה מתאימה ללמידה אפקטיבית בה ניתן לייצר חקר של הלומד על נושא מסוים ומעבר על דיסציפלינות רבות בחקר ובלמידה. רכישת ידע בעולם הצפת המידע היא קריטית בהפיכתו לידע! ישנו מיתוס שאיננו צריכים ללמוד מידע רק בגלל שד"ר גוגל מאפשר למצוא כל פריט מידע בלחיצת כפתור. ישנם מחקרים שמציגים כי 'הבוגר הרצוי' חייב להיות עם ידע (מידע שהפך לידע) לאחר עיבוד המידע אצל הלומד והפיכתו לידע, נוכל לייצר 'בוגר רצוי' בעל ידע רחב על דרכי פעולתו של העולם ועל כן לאותו בוגר יהיה קל הרבה יותר להצליח באתגרים של היום. מוסד 'הבגרויות' אינו משרת את תהליכי הלמידה, בעיקר יוצר תהליכי למידה של שינון למבחן ו'הקאת החומר'. מקרה בוחן מוכר הוא 'פינלנד' שביטלה את הבגרויות ומערכת החינוך שלה נחשבת בין הטובות בעולם. בעולם ללא בגרות ומקצועות הלימוד נוכל להתרכז בתהליכי הלמידה עצמם יחד עם לימוד ופיתוח כישורים ומיומנויות. ללמד כישורים כמו 'היכולת ללמוד לבד', 'אוריינות דיגיטלית' (לכתבה מרתקת עם מודל יישומי איך לפתח תכניות לימוד עם אוריינות דיגיטלית בקישור כאן) ועוד יאפשרו לייצר 'בוגר רצוי' שיכול ללמוד לבד לאורך כל חייו בצורה יעילה ואפקטיבית. מרגע שפיתחת אצל הלומד כישורים ומיומנויות, באמת לימדת את הדייג לדוג ולא נתת לו רק חכה (מאמר מומלץ של ד"ר יורם הרפז "חינוך החשיבה: מיומנויות, נטיות הבנה" לחצ/י כאן). 

המלצות: ביטול מקצועות הלימוד והבגרויות. בניית אינספור מודלות למידה מודולריות בלמידה סינכרונית וא-סינכרונית עם מסלולי למידה מותאמים אישית ללומד כל זאת עם מערכות ניהול למידה. בנייה של למידה היברידית סינכרונית וא-סינכרונית עם אנשי חינוך מובילים (שיודעים לא רק ללמד פרונטלית אלא עושים שימוש באמצעים טכנולוגיים ושיטות טכנו-פדגוגיות בלמידה ונחשבים מובילים ובוני קהילות של אנשי חינוך, נשות חינוך דוג' נועה בן חמו 'לשון מחוץ לקופסה', מור קנדי 'פשוט למשחק' ואפרת מזרחי מעטוף עם 'כלים קטנים גדולים'). בנוסף, פיתוח הכשרות ומסלולי למידה לכישורים ומיומנויות – שינוי מהותי בתפיסת החינוך שיהווה קפיצת מדרגה משמעותית לבוגר שיודע למצוא מידע, להעריך ולבקר את המידע ללמוד את המידע לבד או בשיתוף עם אחרים, בחקר או במשחק וללמד אחרים.

הפניות:

Slavin, R. E. (2014). Educational psychology: Theory and practice (10th ed.), Pearson Education, (pp. 123-164).

Willingham, Daniel. (2009). Why Don't Students Like School?: A Cognitive Scientist Answers Questions About How the Mind Works and What It Means for the Classroom. 10.1002/9781118269527. 

Dunlosky, J., Rawson, K. A., Marsh, E. J., Nathan, M. J., & Willingham, D. T. (2013). Improving students' learning with effective learning techniques promising directions from cognitive and educational psychology. Psychological Science in the Public Interest, 14(1), 4-58.

Blau, Ina & Shamir-Inbal, Tamar & Avdiel, Orit. (2020). How does the pedagogical design of a technology-enhanced collaborative academic course promote digital literacies, self-regulation, and perceived learning of students?. 45. 10.1016/j.iheduc.2019.100722

Eshet- Alkalai, Y. (2012). Thinking in the digital era: A revised model for digital literacy. Issues in Informing Science and Information Technology, 9(2), 267–276.

Shamir-Inbal, T., & Blau, I. (2016). Digital literacy skills and the challenge of collaborative culture in higher education: From individual psychological ownership to co-ownership. Barcelona, Spain: The International Academy of Technology, Education and Development IATED9012–9013.

3. כושר בונים עם הזמן

דמיינו לכם לרגע שלא עשיתם כושר שנים רבות ויום בהיר אחד החלטתם לצאת לריצה של 10 ק"מ לכל הפחות. ריצה יחסית ארוכה לכל הדעות למי שלא רץ שנים רבות. במהלך הריצה גיליתם שאתם מתנשפים, השרירים מתחילים להיתפס, מזיעים בטירוף, הלב דופק וההרגשה שאתם עומדים לקרוס גואה בכם. במהלך הריצה אתם מחליטים שוב ושוב לעצור בכדי להסדיר את הנשימה ולאחר מספר קילומטרים החלטתם להפסיק ולחזור הביתה בתואנה שביחס לריצה הראשונה זה היה בסדר גמור החזקתם יחסית יפה. האנלוגיה הזו מתארת בדיוק את מה שמשרד החינוך ומערכת החינוך עוברים בתקופת 'עולם באתגר הקורונה' וככל הנראה יעברו שוב בגלים נוספים וכן ב'עולם באתגר' סביבתי כזה או אחר בעתיד.

המלצות: לייצר מציאות בה טווח גילאי הלומדים מאפשר מערכת לימוד של כיום יומיים מהבית בכדי לאפשר שימוש במערכות למידה סינכרוניות וא-סינכרוניות במהלך הלמידה בשגרה ולא רק בחירום (חשוב לציין כי לא כל הגילאים בעלי מסוגלות ללמידה מרחוק). שימוש מושכל הן מצד המלמד והן מצד הלומד במערכות ניהול למידה, מסלולי למידה, אצירת חומרים, למידה עצמית, למידה שיתופית ועוד. מילה אחרונה, הכושר בסעיף זה נועד גם להורים ולשוק התעסוקה, עליהם להתרגל לרעיון שילדיהם לפחות חלק מהזמן צריכים להיות עצמאיים בלמידה מהבית.

הפניות: 

Schunk, D. H. (2012). Learning theories: An educational perspective (6th Ed.). Boston, MA: Pearson. (pp. 117-163).

ויגוצקי, ל. (1935/2000). חינוך והתפתחות שכלית. חינוך החשיבה, 19, (עמודים 67-55).

Siegler, R.S. (1986). Children's thinking. New Jersey: Prentice hall. (pp. 21-61).

4. החינוך לא יצעד לבדו

במגזרים השונים כמו האקדמיה, היי-טק, ארגונים עסקים, צבא ועוד ישנם מומחים רבים בעלי ידע וניסיון נצבר של שנים רבות ביצירת הכשרות ושילובם עם מיומנויות רכות. יתרה מזאת, מגזרי ההיי-טק והעסקים עושים שימוש נרחב בטכנולוגיות למידה, פיתוח למידה א-סינכרונית ושילוב אמצעים מתוקשבים מתקדמים באופן שוטף ובצורה אפקטיבית ויעילה, שכן הם נמדדים על שורות רווח-הפסד. צה"ל בעל מומחיות רבה בשילוב מיומנויות רכות בהכשרות. לסירוגין המומחיות של מגזר ההייטק ועולם העסקים הוא שילוב טכנולוגיות בלמידה וטכנו-פדגוגיה. המטרה המרכזית של מחלקות הלמידה בארגונים עסקיים היא לייעל/לשפר תהליכים יחד עם מטרות נוספות של קיצור זמני הסתגלות של עובדים חדשים והבאתם לנקודה יצרנית, הכשרות למקצועות ייחודים של הארגון ועוד. כל זאת נעשה בסביבות גלובליות המצריכות שימוש בטכנו-פדגוגיה מתקדמת עם שילוב מערכות ניהול למידה, כלים ליצירת תוכן דיגיטלי ועוד.

*דאגתי להעביר למשרד מבקר המדינה המלצות להתייעצות עם מומחים ממגזרים שונים.

ההמלצה: בניית קבוצות עבודה של מומחים ממגזרים שונים שיוכלו לייעץ ולהוביל תהליכי רוחב ואורך במשרד החינוך. לא מדובר רק על ועדות חד פעמיות אלא אנשי מקצוע שיובילו תהליכים ארוכי טווח.

האיור של המדען הראשי מתאר את שלושת המעגלים שהנחו את עבודתם: תהליכי הוראה (כולל גם הדרכה/הכשרה), למידה והערכה; 2. בעלי העניין (תלמידים, מורים והורים); 3. היבטים טכנולוגיים, הכוללים מרכיבי עיצוב טכנולוגיה והטמעה. העקרונות וההמלצות שגיבשו החוקרים מבוססים על הספרות העניפה הקיימת בנושא למידה מקוונת שהתגבשה בעשורים האחרונים. מתוך כך, עולות שאלות על האופן שבו אלו פוגשות את המציאות של ההוראה והלמידה המקוונת, בתקופה של חירום כפי שחווינו ובשגרה החדשה שלאחריה.

מהם המאפיינים של הוראה ולמידה מקוונת מיטבית? אילו עקרונות מבוססי מחקר יכולים להנחות את עבודתם של צוותי ההוראה בעת הזו?
שאלות אלו עמדו בבסיס הדיונים של קבוצת חוקרים ממוסדות להשכלה גבוהה במסגרת קבוצת עבודה של לשכת המדען הראשי בחודשיים האחרונים. למסמך המלא לחצ/י כאן. 

תודות למשה קסטרו שהביא לידיעתי על קיומו של מסמך זה.

קריאה נוספת חשובה היא "יומן מסע אל הטרנספורמציה הדיגיטלית" לחצ/י כאן. המביא את נקודת המבט של צה"ל בתהליכים המורכבים של שילוב טכנולוגיות שונות. 

5. הכשרות מורים ורכזי תקשוב

בתור איש מקצוע שעשה תעודת הוראה ולמד בשני מוסדות להשכלה גבוהה להכשרת מורים אני חייב לציין כי אין דגש על שילוב טכנולוגיה בלמידה. יתרה מזאת, איך לשלב טכנולוגיה בלמידה בצורה נכונה ואפקטיבית. השימוש בטכנולוגיה בצורה אפקטיבית והחשיבות של המורה בתהליך, הודגם על ידי ד"ר גבריאל סלומון ז"ל בספרו 'טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע' (2000) בצורה מעניינת ביותר: "המנוף הומצא בכדי לשאת משאות כבדים מצד לצד, משאות כה כבדים שאדם לבדו ללא הטכנולוגיה לא יכול להרימם אלא רק בעזרת הטכנולוגיה. המנוף למעשה מאפשר להרים את המשאות הכבדים, אך ללא אדם המיומן בשימוש במנוף ככל הנראה לא נצליח להרים את המשא לצד אותו רצינו או גרוע יותר אולי נפגע במשהו בתהליך". סלומון ממחיש באנלוגיה זו בצורה מאוד ברורה את החשיבות של 'מפעיל המנוף' כאנלוגיה לאיש החינוך שצריך לדעת כיצד להשתמש בטכנולוגיה בצורה אפקטיבית (לסקירה שלי של הספר "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע" לחצ/י כאן)  

פיל לבן כדוגמה לשילוב טכנולוגיה בחינוך הוא 'הלוח החכם' גם כדוג' לטכנולוגיה שאינה נבחרה בצורה נכונה, אינה הוטמעה בצורה נכונה ואין עושים בה שימוש בהוראה ובלמידה בצורה נכונה. שימוש בטכנולוגיות של כלים ליצירת תוכן כמו H5p, בלוגים ועוד וכלה בשימוש במערכות ניהול למידה מצריך הכשרות מתקדמות, זמן לרכישת ניסיון, ליווי ביישום והרבה מאוד זמן לייצור תוכן ליישום תהליכי למידה במערכות הללו. במהלך תקופת הסגר הראשון, יזמתי את פרויקט 'קורס ברגע: לומדים איך ללמד אונליין' יחד עם עוד 17 מומחים ממגזרי הצבא, הייטק, עולם העסקים והאקדמיה שהתנדבו ויצרו תוך פחות משבוע את הקורס! הפרויקט הזה נותן כלים, שיטות, פדגוגיה 'איך לעבור ללמידה מרחוק', הפרויקט נוצר כי זיהינו פער רחב של מעבר ללמידה מרחוק. מוזמנים לשתף עם אנשי ונשות חינוך שיפיקו ערך מהקורס – הקורס הוא חינמי ופתוח לעד, בקישור- www.learntech.co.il/קורס-ברגע-ללמוד-איך-ללמד-אונליין/ .

תפקיד 'רכזי התקשוב' קיים בבתי הספר אך צריך לשאול כמה אחוזים מתפקידו של אותו המורה מוענקים לביצוע תפקיד 'רכז התיקשוב'? מה אותה ההכשרה של רכז התיקשוב? מהי רמת המוטיבציה שלו לתפקיד? כמה חשיבות מעניק בית הספר לשילוב טכנולוגיות בלמידה ואיך? האם יש תשתיות ראויות של מערכות מידע וחומרה ראויה לבית הספר? האם יש אולפנים מקומיים לצילום שיעורי וידיאו?  בעלי תפקידים שיבצעו את זה?  האם ישנם תקציבים ייעודים לבית הספר לרכישת ציוד, בניית מרחבי למידה מותאמים לטכנולוגיה ויתרה מזאת האם יש ליווי מקצועי לכך? המון שאלות שאיני יכול לתת להם מענה, אבל, חשוב מאוד לבחון אותם.

המלצות: להכשיר מורים בטכנו-פדגוגיה מתקדמת, מתן כלים ללמידה א-סינכרונית וסינכרונית, בחירה סלקטיבית של מספר כלים טכנולוגיים מצומצמים עם יכולות רחבות. הטמעת שימוש במערכות ניהול למידה ומתן זמן ללמד בצורות למידה א-סינכרוניות כחלק שגרתי מהחיים של הלומדים. להקים גופי טכנו-פדגוגיה ברמת העיר והן ברמת בית הספר יחד עם תקציבים ראויים לכך. בניית מערך של מעצבי למידה לבנייה של מסלולי למידה מודולריים בשימוש של טכנולוגיית מתקדמות.

Dwyer, D., Ringstaff, C. & Sandholtz, J. (1991). Changes in teachers’ beliefs and practices in technology-rich classrooms. Educational Leadership, 48(8), 45–53.

10 Tech Skills Every Educator Must Have in 2015. By Schaffhauser, Dian | T H E Journal (Technological Horizons In Education), January-February 2015

עתיד הלמידה

אם הגעתם עד לכאן, נראה שאכפת לכם מאוד מעתיד החינוך ושילוב הטכנולוגיה בחינוך. שאפו לכם! שוב, אני שולח את הערכתי לגיבורים והגיבורות של עולם החינוך – המורים והמורות של כולנו. אך לא רק עליהם מוטלת האחריות אלא על כל 'בעלי המניות' שיש להם אינטרס לכך שיהיה חינוך טוב יותר: המדינה, ההורים, המגזר העסקי – למעשה כולנו.

רגע לפני שניפרד אוסיף מספר נקודות שדובר עליהן אך לא ארחיב עליהן:

  • יש לחקור ולהבין את טווחי הגילאים המסוגלים ללמוד מרחוק (לבצע הבחנה רחבה בין גילאי הלומדים – לא כולם יכולים ללמוד מרחוק).
  • בניית קהילות לומדות עבור מורים והן עבור תלמידים.
  • לשלב את המגזר העסקי בצורה רחבה יותר בעשייה (לשקול בניית מערך מתנדבים).
  • מתן אוטונומיה רחבה למנהלות בתי הספר.
  • הכשרת מורים למציאת תוכן, הערכת איכות ומהימנות התוכן, אוצרות התוכן ושימושו במסלולי למידה.
  • פערי ציוד: בבתי אב רבים אין מספר מחשבים כמספר הילדים, במקרים מסוימים אין מחשבים כלל המאפשרים למידה מרחוק. 
  • ישנם מיתוסים רבים בלמידה שהשתרשו אצל מורים. 
 

כולי תקווה באמונה גדולה שישנם ענקים המתהלכים בינינו, הם אנשי החינוך והמעשה בשטח אלו שיובילו לדבר שכולנו חולמים עליו – חינוך ועתיד טוב יותר לילדנו.  

ישנם דברים שלא ציינתי? רוצים להוסיף רעיונות ומחשבות שלכם? מסכימים/לא מסכימים עם הדברים שכתבתי או המלצתי עליהם? ניתן להגיב בקבוצה בפייסבוק 'טכנולוגיות למידה בהישג יד'. אודה לכם לשיתוף של הכתבה הזו בפייסבוק, ווטסאפ או ערוצים אחרים שלכם. מוזמנים גם להצטרף לקבוצה בפייסבוק 'טכנולוגיות למידה בהישג יד' לחצו כאן או להתעדכן באופן קבוע בפרסומים בערוץ הטלגרם 'טכנולוגיות למידה' – לחצו כאן.

כותב המאמר

אור דניאל

ארכיטקט למידה, חדשן למידה וחוקר טכנולוגיות למידה

הוגה יוזם ומפיק האירוע 'ספוקן WORD ללמידה' אירוע חדשני לעולם הלמידה והפיתוח הארגוני. יוזם 'קורס ברגע – לומדים ללמד אונליין'. תואר שני בטכנולוגיות למידה, מעצב למידה, תעודת הוראה ואוטודידקט מושבע. מאמין גדול בחינוך ובלמידה באמצעות טכנולוגיה. ניסיון רב בהדרכה, ניהול מרכז יזמות חברתית-עסקית, ניהול תכניות ארצי ברובוטיקה של הטכניון, פיתוח הדרכה בחיל האוויר, הייטק, כיום ראש תחום למידה בסטרטאפ הכשרות סייבר. מייסד אתר LearnTech.co.il המכיל מאות כלים טכנולוגיים, ייעוד האתר לקדם שימוש בטכנולוגיות למידה שונות (אבל, לא רק) עבור אנשים וארגונים.

דילוג לתוכן