ההפרדה בין מקצועות הלימוד בימים אלו אינו משרת בצורה טובה את מערכת החינוך. הלמידה אינה הוליסטית, הרי, ניתן ללמוד על נושאים רבים במגוון מקצועות שונים תלוי הסתכלות. ההפרדה של המקצועות אינה מתאימה ללמידה אפקטיבית בה ניתן לייצר חקר של הלומד על נושא מסוים ומעבר על דיסציפלינות רבות בחקר ובלמידה. רכישת ידע בעולם הצפת המידע היא קריטית בהפיכתו לידע! ישנו מיתוס שאיננו צריכים ללמוד מידע רק בגלל שד"ר גוגל מאפשר למצוא כל פריט מידע בלחיצת כפתור. ישנם מחקרים שמציגים כי 'הבוגר הרצוי' חייב להיות עם ידע (מידע שהפך לידע) לאחר עיבוד המידע אצל הלומד והפיכתו לידע, נוכל לייצר 'בוגר רצוי' בעל ידע רחב על דרכי פעולתו של העולם ועל כן לאותו בוגר יהיה קל הרבה יותר להצליח באתגרים של היום. מוסד 'הבגרויות' אינו משרת את תהליכי הלמידה, בעיקר יוצר תהליכי למידה של שינון למבחן ו'הקאת החומר'. מקרה בוחן מוכר הוא 'פינלנד' שביטלה את הבגרויות ומערכת החינוך שלה נחשבת בין הטובות בעולם. בעולם ללא בגרות ומקצועות הלימוד נוכל להתרכז בתהליכי הלמידה עצמם יחד עם לימוד ופיתוח כישורים ומיומנויות. ללמד כישורים כמו 'היכולת ללמוד לבד', 'אוריינות דיגיטלית' (לכתבה מרתקת עם מודל יישומי איך לפתח תכניות לימוד עם אוריינות דיגיטלית בקישור כאן) ועוד יאפשרו לייצר 'בוגר רצוי' שיכול ללמוד לבד לאורך כל חייו בצורה יעילה ואפקטיבית. מרגע שפיתחת אצל הלומד כישורים ומיומנויות, באמת לימדת את הדייג לדוג ולא נתת לו רק חכה (מאמר מומלץ של ד"ר יורם הרפז "חינוך החשיבה: מיומנויות, נטיות הבנה" לחצ/י כאן). 

המלצות: ביטול מקצועות הלימוד והבגרויות. בניית אינספור מודלות למידה מודולריות בלמידה סינכרונית וא-סינכרונית עם מסלולי למידה מותאמים אישית ללומד כל זאת עם מערכות ניהול למידה. בנייה של למידה היברידית סינכרונית וא-סינכרונית עם אנשי חינוך מובילים (שיודעים לא רק ללמד פרונטלית אלא עושים שימוש באמצעים טכנולוגיים ושיטות טכנו-פדגוגיות בלמידה ונחשבים מובילים ובוני קהילות של אנשי חינוך, נשות חינוך דוג' נועה בן חמו 'לשון מחוץ לקופסה', מור קנדי 'פשוט למשחק' ואפרת מזרחי מעטוף עם 'כלים קטנים גדולים'). בנוסף, פיתוח הכשרות ומסלולי למידה לכישורים ומיומנויות – שינוי מהותי בתפיסת החינוך שיהווה קפיצת מדרגה משמעותית לבוגר שיודע למצוא מידע, להעריך ולבקר את המידע ללמוד את המידע לבד או בשיתוף עם אחרים, בחקר או במשחק וללמד אחרים.

הפניות:

Slavin, R. E. (2014). Educational psychology: Theory and practice (10th ed.), Pearson Education, (pp. 123-164).

Willingham, Daniel. (2009). Why Don't Students Like School?: A Cognitive Scientist Answers Questions About How the Mind Works and What It Means for the Classroom. 10.1002/9781118269527. 

Dunlosky, J., Rawson, K. A., Marsh, E. J., Nathan, M. J., & Willingham, D. T. (2013). Improving students' learning with effective learning techniques promising directions from cognitive and educational psychology. Psychological Science in the Public Interest, 14(1), 4-58.

Blau, Ina & Shamir-Inbal, Tamar & Avdiel, Orit. (2020). How does the pedagogical design of a technology-enhanced collaborative academic course promote digital literacies, self-regulation, and perceived learning of students?. 45. 10.1016/j.iheduc.2019.100722

Eshet- Alkalai, Y. (2012). Thinking in the digital era: A revised model for digital literacy. Issues in Informing Science and Information Technology, 9(2), 267–276.

Shamir-Inbal, T., & Blau, I. (2016). Digital literacy skills and the challenge of collaborative culture in higher education: From individual psychological ownership to co-ownership. Barcelona, Spain: The International Academy of Technology, Education and Development IATED9012–9013.