מפגשי למידה וכנסים מבוטלים, אירועי ספורט נערכים ללא קהל, בתי ספר מושבתים, אנשים נשלחים לבידוד והכל בגלל התפשטות הקורונה. לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו במצב דומה עקב מזג אוויר סוער, מצב ביטחוני רגיש או פשוט עומס בעבודה… המשותף לכל המצבים הללו הוא שהשגרה השתבשה. אנחנו לא יכולים לעשות את מה שאנחנו עושים בדרך כלל. אז מה אפשר לעשות במצבים כאלה וכיצד זה מתקשר לעולם העבודה החדש?

אם אתה רוצה לרכוש ידע, מיומנויות או הכשרה שתשמש אותך בעולם העבודה החדש והמשתנה אבל זה לא מתאפשר, אתה  חייב להכיר כלים שיאפשרו לך להמשיך להתפתח ולהתמקצע גם במצבי יציאה משיגרה. אחת הדרכים היא שימוש ב Mooc.

מה זה מוק? האם מדובר בתופעה חולפת או מגמה שרק הולכת ומתעצמת?

8 שאלות על עולם ה-Mooc שכל איש הדרכה ולמידה חייב להכיר!

1. מה זה בעצם Mooc?

Mooc זה ראשי תיבות של "Massive open online course" או בתרגום חופשי "קורס אינטרנטי מקוון הפתוח לקהל הרחב".

מה זה אומר? רוב הגישות מדברות על 3 פרמטרים מרכזים שמגדירות קורס כ-MOOC:

1. הגישה אל הקורס היא דרך האינטרנט והיא ללא עלות
2. השתתפות בקורס היא למספר בלתי מוגבל של משתמשים
3. הקורס מאפשר אינטראקציה קהילתית בין הלומדים, למשל באמצעות פורומים אינטראקטיביים

2.כמה סטודנטים ,ברחבי העולם, נרשמו עד כה ל–Mooc?

110 מיליון סטודנטים!  והנה עוד כמה נתונים מעניינים…הלמידה התבצעה במעל 900 אוניברסיטאות ובכ-13.5 אלף קורסים

הנתונים מתייחסים למוסדות אקדמיים בלבד! ככה שסביר שהמספרים הרבה יותר גבוהים…

3. מהי הפלטפורמה הדיגיטלית השולטת בשוק ה- Mooc?

את המקום הראשון תופס Coursera עם 45 מיליון סטודנטים, במקום השני edX עם 24 מיליון סטודנטים ובמקום השלישי והמכובד הוא Udacity עם 11.5 מיליון סטודנטים.

קצת אחריהם יש את Swayamu ו- FutureLearn עם 10 מיליון סטודנטים כל אחת.

אגב, בישראל הפלטפורמה השולטת בשוק היא eDX.

4. האם ניתן ללמוד לתואר מקוון ?

כן! במקום לבלות 3 שנים בספריה, בקפטריה ובאודיטוריום ענק, ניתן ללמוד תואר שלם באופן מקוון.

כיום יש כ-50 תארים מקוונים (בתשלום) ומעל 10,000 תלמידים כבר נרשמו לתוכנית תואר מקוון.

דוגמא לקורס כזה ניתן למצוא ב-Coursera שהודיעה  כבר במרץ 2018 על מסלול מקוון מלא לתואר ראשון במדעי המחשב בשיתוף עם University of London.

אגב, מדובר על מקור הכנסה לא מבוטל כ- 140 מיליון דולר בשנה ל- Coursera.

5. מה הנושאים השכיחים ביותר בפיתוח Mooc?

יכולים לנחש? 40% מנתח השוק תופסים קורסים בנושאים של טכנולוגיה ועסקים. מדובר בקטגוריות הקלות ביותר לייצור רווחים….

6. מה אחוז הנשירה של סטודנטים ב–Mooc?

במחקר מקיף (שכנראה יכול להתרחש רק בלמידה דיגיטלית) שכלל ניתוח של 290 קורסים ו-4.5 מיליון משתתפים, נמצא 92.3% אחוזי נשירה של סטודנטים. נשירה מוגדרת כסטודנטים שנרשמו לקורס, אך לא סיימו אותו.       

האם זה סיבה לפסימיות? לא בהכרח. הסיבה הראשונה היא שצריך להכיר מה הסיבות לנשירה, וקיימות מגוון רחב של סיבות. החל מבדידות הלומד (לא קל ולא כיף ללמוד לבד בקורס מקוון), איכות ההוראה (לא כל מרצה עובר מצלמה, מה שמשפיע על איכות סרטונים הוידאו..), קורסים שהם העתק מדויק של הקורס הפרונטלי…(נדרשת התאמה של הקורס הפרונטלי לפלטפורמה הדיגיטלית).

הסיבה השניה היא הבנה של הצרכים של הסטודנטים. ה-Mooc עבור חלק מהסטודנטים הוא מעיין בופה שבו הוא טועמים רק מה שחפץ ליבם. במילים אחרות סטודנט יכול להירשם לקורס במטרה ללמוד נושא אחד ספציפי שרלוונטי לעולמו.

7. מהם מדדי הצלחה ב–Mooc?

בעולם הישן, עולם ההשכלה הפורמלית, הסטודנטים נרשמים לקורס במטרה לסיים אותו על ידי השלמה של מטלות ומבחנים שהמנחה דורש מהם ולקבל דיפלומה. לעומת זאת, הסטודנטים של היום, בעולם הלמידה הדיגיטלית, יכולים להצטרף ל- Mooc ממגוון סיבות שונות ומצרכים שונים,, שלא תמיד כוללים דיפלומה….

בעולם ה-Mooc מדדי הצלחה של קורסים מתייחסים לצד של הלומדים והם כוללים 2 פרמטרים: שביעות הרצון מהשתתפות בקורס ומילוי ציפיות של הסטודנט מהקורס.

8. האם קיים רק סוג אחד של ?Mooc

ממש לא. קיימים מגוון רחב של מתודות ושיטות לפיתוח Mooc. למשל Mooc  מותאם אישית, AdaptiveMooc , שנעזר באלגוריתמים על מנת להתאים את תוכן הלימוד למאפיינים אישיים של הסטודנט, תוך שימוש בהערכה דינמית של התנהגויות ותוצרי למידה. דוגמא נוספת MiniMooc, קורס קצר מועד, שנמשך ימים ולא שבועות ומתאים בעיקר ליוזמות יותר מסחריות בהן ההתנסות אינטנסיבית וממוקדת בתחום ידע צר.

הבחירה בסוג ה- Mooc תלויה בקהל היעד, פלטפורמה דיגיטלית, נושא הקורס, מטרות הקורס ועוד.