שתפ/י פריט ידע זה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

סגנונות למידה כמיתוס (צפו בוידיאו, 5 דק')

סגנונות למידה כמיתוס

האם סגנונות למידה קיימים ומשפיעים על טיב הלמידה?

מה זה סגנונות למידה?

סגנונות למידה היא תאוריה המוכרת ביותר באמירה "שיש לייצר תוכן לימודי לפי סגנון הלמידה של הלומד". כלומר, לומדים ילמדו טוב יותר אם נייצר תוכן המותאם להעדפות האישיות שלהם.

תאוריית סגנונות הלמידה אומרת  שישנן לומדים שהם יותר ויזואלים אז נייצר חומרי לימוד יותר באופן חזותי, לומדים אחרים מעדיפים שמע – אודיוטורי, כאלה המעדיפים למשש דברים וללמוד תוך כדי עשייה – נקרא טקטאלי, ישנם כאלה שצריכים ללמוד תוך כדי תזוזה נקרא קינסטטי. התאוריה הזו נשמעת אינטואיטיבית הגיונית ולכן נחשוב שהיא נכונה. אכן, יש לאנשים העדפות כיצד ללמוד אבל האם הלמידה בצורה שהם מעדיפים משפיעה על טיב הלמידה?

לפי Kirschner 2017, Pashler 2008, Simmonds 2014 קיים קונצנזוס רחב בקרב חוקרים כי אין הוכחה לכך שסגנונות למידה אכן משפרת את טיב הלמידה, למרות, שטבעי שלומדים יפתחו העדפות לצריכת תוכן לימודי אך אין זה אומר שהם לומדים טוב יותר לפי צריכת התוכן בצורה שנוחה להם. חוקרים קוראים לפיתוח למידה לפי תאוריות מוכחות כמשפרות את טיב הלמידה כמו תאוריות קוגניטיביות ותאוריות למידת מבוגרים שונות הנפוצות בפיתוח קורסים ותוצרי למידה.

למעשה, עלינו להיזהר מאוד מהאמונה בתאוריה שאינה מוכחת המשפיעה באופן ישיר על השטח. האמונה בתאוריית סגנונות הלמידה משפיעה הן על הלומד ועל תחושת המסוגלות שלו בלמידת תוכן שאינו 'בסגנון' שלו. האמונה בתאוריה הזו גם משפיע על צוותי הוראה, מדריכים, מעצבי למידה לבניית הכשרות וקורסים והשקעה לעיתים בתוצרי למידה שאינם נכונים עבור הלומד.

מה כן לעשות?

  1. עיצוב למידה לפי בניית ידע – התבססות על סכמות מוכרות, למידה הדרגתית של ידע חדש, שילוב ידע חדש וחיבור לידע ישן. ליצור למידה אקטיבית ופעילה הדורשת מהלומד לחקור, למידה שיתופית המאפשרת 'התנגשות' בין מערכת אמונות וידע שונים בין לומדים.
  2. מטאקוגוניציה – לומדים לומדים המון מרפלקציה על איך שהם לומדים. שילוב תהליכי חשיבה רפלקטיביים במהלך הלמידה יאפשר למידה אפקטיבית הרבה יותר.
  3. זיכרון ותהליכי חשיבה- לייצר למידה המבוססת על הבנה והכרות של תהליכי החשיבה והזיכרון. להכיר מושגים כמו קידוד כפול ותאוריות זיכרון קצר טווח וארוך טווח של חוקרים כמו סלווין יעזרו להבין כיצד לייצר חומרי למידה ברמה הגבוהה ביותר.
  4. גיוון והתאמת אמצעי הלמידה- ההבנה כי אופי הדיסצפלינות בלמידה הוא שונה.למשל, אופי הלימוד תחום המדעים מצריך קריאה רבה וגם התנסות מעשית של ניסויים. ההבנה שאלו סגנונות הלמידה השולטים בתחום המדעים מציג בפנינו גם דילמות למציאת הדרכים האפקטיביות ביותר ללמד נושא כמו מדעים בצורת קריאה וביצוע ניסויים. כאן נכנסת לפעולה תאוריות עיצוב ופיתוח למידה והטכנופדגוגיה בעידן הלמידה של העתיד.

עדיין לא השתכנעתם? אשמח לשמוע בתגובות לסרטון.

מקורות:

https://poorvucenter.yale.edu/LearningStylesMyth

https://brancoweiss.org.il/blog/article/%D7%A1%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%96%D7%94-%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%90/

https://www.apa.org/news/press/releases/2019/05/learning-styles-myth

מיתוס סגנונות למידה

תוכן מבית https://www.learntech.co.il /

בפייסבוק: טכנולוגיות למידה בהישג יד

בטלגרם: 'טכנולוגיות למידה' הצטרפו – https://t.me/LearningTechnologies

#אורדניאל #לרנטק #learntech

דילוג לתוכן