שתפ/י פריט ידע זה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

עיצוב למידה בראי כישורי האוריינות הדיגיטלית בשוק העבודה

Digital Literacy framework Model

אם שאלתם את עצמכם איזה כישורים ויכולות דרושים ללומד בשוק העבודה העתידי? איך נעצב את הלמידה בצורה אפקטיבית תוך כדי פיתוח כישורים ומיומנויות המתאימים לשוק העבודה הטכנולוגי? הגעתם למקום הנכון, בואו נפרק ביחד לגורמים כמה מונחים שנראים לנו טבעיים ושגורים ביום יום, אבל, לא בטוח שאנחנו דואגים להתייחס או לבסס אותם בעיצוב הלמידה בקורסים והכשרות בארגון שלנו.      

בכדי ללמוד בצורה אפקטיבית לומדים נדרשים לפתח סט כישורים הנמצאים תחת הכותרת של 'אוריינות דיגיטלית'. דו"ח הוריזון (2017) קובע כי נדרש לייצר קורסים אקדמיים משולבי טכנולוגיה בצורה משמעותית בכדי לעמוד בדרישות שוק העבודה לעובדים ‘Digitally savvy’ יכולת 'על' לייצר תוכן בצורה שיתופית עם אחרים, פעולה שנדרשת להיות אינטואיטיבית וטבעית לעובדים כיום.

מהי אוריינות דיגיטלית?

לפי עשת-אלקלעי (2012) אוריינות דיגיטלית מורכבת משישה כישורים:

  1. 'חשיבה פוטו-ויזואלית' היכולת להבין ולהשתמש בצורה אינטואיטיבית במידע ויזואלי.
  2. 'חשיבה בזמן אמת' היכולת לעבד בבת מספר רב של גירויים אליו נחשף הלומד.
  3. 'חשיבת מידע' היכולת להעריך בצורה נכונה ואפקטיבית מידע משולב מכמה מקורות דיגיטליים.
  4. 'חשיבה מסועפת' היכולת לנווט בהצלחה בלמידה לא ליניארית בסביבה מסועפת היפר-מדיה.
  5. 'חשיבת רפרודוקציה' היכולת שימוש בכלים טכנולוגיים לעצב תוכן חדש או לעצב מחדש, לשלב בין פריטי מידע בכדי ליצור תוכן חדש עם משמעות ופרשנות חדשים.
  6. 'חשיבה רגשית' הבנה של המציאות הקיימת במרחב הדיגיטלי ('סייברספייס') בכדי להבין את 'החוקים' (משמעויות רגשיות והתנהגותיות) החדשים הקיימים בסביבה הזו בכדי לטייב את התקשורת הדיגיטלית ועבודת הצוות.

מודל אחר לשימוש בטכנולוגיה Ng (2012) מציע חלוקה של אוריינות דיגיטלית:

  1. טכנולוגי – כישורים לשימוש בכלים טכנולוגיים.
  2. קוגניטיבי- כישורים לחיפוש מידע והערכה ביקורתית את אמינות המידע.
  3. חברתי- הכישורים לייצר תקשורת וסוציאליזציה.

מיפוי שנעשה על ידי וועדה של האיחוד האירופי מגדירה חמישה כישורים נדרשים לאוריינות דיגיטלית:  

אוריינות מידע וידע, תקשורת ושיתוף פעולה ביצירת תוכן דיגיטלי, בטיחות, ופתרון בעיות.

המודל של עשת-אלקלעי Digital Literacy Framework

Self-regulation is even more essential for e-learning or blended learning settings in distance education institutions (Donelan Kear, 2018; Wang, 2011), in which students are required to cope with large amounts of information from multiple sources and responsible for monitoring and regulating their learning processes

(Donelan Kear, 2018; Wang, 2011)

כישורי 'שליטה עצמית/פיקוח עצמי בלמידה' (Self-regulation)

בעת פיתוח 'אוריינות דיגיטלית' הלומדים נדרשים לפתח 'שליטה עצמית/פיקוח עצמי בלמידה' (Self-regulation). זאת, מאחר ולמידה דיגיטלית מתאפיינת במקורות מידע רבים ותהליכי למידה 'חופשיים' יותר המצריכים למידה עצמית (גרין, סיואנג & קופלנד, 2014). 'שליטה עצמית/פיקוח עצמי בלמידה' (Self-regulation) מורכב מהיכולת לייצר שורה של פעולות העוזרות ללומד בהכוונת תהליכי הלמידה. הפעולות הללו כוללות:

  1. 'שליטה קוגניטיבית': יכולת קוגניטיבית ומטא-קוגניטיבית לבחירת אסטרטגיות קוגניטיביות בלמידה כמו זיכרון, למידה, חשיבה ופתרון בעיות.
  2. 'שליטה במוטיבציה וברגשות': שליטה באמונות האישית של הלומד כלפי עצמו בכדי להגביר מוטיבציה ללמידה וכן שילוב אסטרטגיות שליטה ברגשות, כמו היכולת להתמודד עם חרדה בלמידה והגעה להישגים.
  3. 'שליטה בהתנהגות': בחירת פעולות לשליטה בהתנהגות הלומדים. תכנון הלמידה בזמני השלמה של משימות ותאריכי יעד, לסירוגין עיצוב אפקטיבית ושימוש באסטרטגיות למידה בכדי להשיג את מטרות הלמידה.
  4. 'שליטה קונטקסטואלית'- בניית סביבה שתאפשר השלמה של משימות הלמידה.

מחקרים קודמים מראים שלמידה בסביבה דיגיטלית מחייבת כישורים 'בשליטה עצמית' בגלל אופי הלמידה בסביבה זו. סביבה המאופיינת בלמידת 'היפר-מדיה' מצריכה כישורים גבוהים בחיפוש, התמצאות, הערכת פריטי מידע ויכולת מיקוד. היכולת לפיתוח 'שליטה עצמית' היא קריטית בלמידה מעורבת ולמידה מרחוק מאחר ולומדים בסביבות אלו אחראים על קצב ומסלול הלמידה שלהם ועליהם לפקח על עצמם במידה רבה.

In order to bolster the future employability of students, higher education has a responsibility to provide deeper, active learning experiences and skills-based training that integrate technology in a meaningful way

(Becker et al., 2017)

כישורי 'תקשורת ועבודה שיתופית דיגיטלית' (Digital communication and collaboration)

למעשה, ניתן לפתח 'כישורי שליטה עצמית' על ידי פיתוח תקשורת קהילות למידה בעולם הדיגיטלי תוך כדי שימוש כלים דיגיטליים שיתופיים בלמידה שיוצרים אינטראקציות חברתיות למידה שיתופית. מחקרים מראים שפיתוח קהילות לומדות עוזרות ללומדים להתמודד עם משימות על ידי פידבק שניתן מלומדים אחרים. בנוסף, מגדיל את המוטיבציה ללמידה בכך שנחשפים לתוצרי למידה של לומדים אחרים ואסטרטגיות למידה של לומדים אחרים כך הלומד יכול לאמץ שיטות ודרכים אחרות ללמוד. ויגוצקי (1978) טוען שלומדים 'בונים הבנה' על ידי אינטראקציה עם המורה/מרצה ובצורה מתקדמת יותר עם עמיתיהם ללמידה.

LEARNING ANALYTICS מחקר שנערך על יותר מ-110,000 לומדים של האוניברסיטה הפתוחה מצא שמקדם החיזוי ליכולת 'שמירת הזיכרון אקדמי' (Retention) בקורסים בלמידה מעורבת (Blended) היה: הזמן שבילו בפעילות תקשורת בלמידה בקורס.

בכדי לייצר למידה אפקטיבית קבוצות/קהילות למידה צריכות ליצור קשרים בין אישיים, אמון, תמיכה הדדית, תקשורת אפקטיבית ויכולות אסטרטגיות לפתרון קונפליקטים חברתיים. מאחר ולמידה 'אופליין' מבוססת בעיקר על 'טקסט' ולא על שיחות אישיות או פגישות אונליין יכולות להיווצר הרבה אי הבנות, מאחר ואין יכולת 'לראות' את הפירושים של מחוות לא מילוליות בשיח האנושי, לכן, ישנם סטודנטים הלומדים בצורה א-סינכרונית מרובה מרגישים ניתוק מעמיתיהם ללמידה שיכולה להשפיע על המוטיבציה ללמידה. למידה אקטיבית בפגישות סינכרוניות מתוזמנות ואינטראקציות עם עמיתי למידה יכולה להתגבר על החוסר במפגש פנים-אל-פנים שנוצר בגלל אופי הלמידה.

בספרות האקדמית 'שיתוף פעולה' (Collaboration) מתואר בשלוש רמות של עבודת צוות:

  1. שיתוף מידע: בין לומדים וקהילות לומדות.
  2. שיתוף פעולה (Cooperation): עבודה משותפת על פרויקט או תוצר, כאשר משימות מחולקות בין המשתתפים נוצר שיתוף פעולה.
  3. שיתוף פעולה (Collaboration): הצורה הגבוהה ביותר של שיתוף פעולה ועבודת צוות, כאשר תהליכי ותוצרי הלמידה הרצויים בקבוצה מתוכננים ומופקים על ידי חברי הקבוצה.

מחקר (בלאו & כספי, 2009) מראה שלמרות הפוטנציאל הגבוה בעבודת צוות ושיתוף פעולה בלמידה המוצעים בפוטנציאל הקיים בכלים דיגיטליים ישנו קושי גדול להגיע לעבודת צוות גבוהה ברמת הלומדים (Peer collaboration). יתרה מזאת לומדים מעדיפים להימנע מפעילויות שמצריכות שיתוף פעולה עם אחרים. במקרה אחד נמצא כי ללומדים יש תחושת 'בעלות' על מה שהם כותבים, לכן, קשה להם לערוך ערכים של אחרים, כמו כן הרצון לשמר את הבעלות על התוכן ולכתוב אותו בנפרד בעצמם. לכן, יש לעצב את הלמידה תוך הבנה של הקושי הקיים ולייצר פעילויות מותאמות המעודדות עבודת צוות עם תרבות למידה שמבינה שישנם קונפליקטים שייפתרו על ידי שיח, תחושת בעלות שתוכל 'להיפתר' על ידי ייחוס תוצר לקבוצה או פתרונות אחרים.

כישורי 'תפיסת הלמידה' (Perceived learning)

כיצד הלומד מבצע רפלקציה על הלמידה, כיצד הוא 'מבין' את תהליכי הלמידה ומה הוא עושה לאחר מכן מתוך התובנות? כישורי 'תפיסת הלמידה' מורכבים ממספר אספקטים:

  1. היכולת הקוגניטיבית להבנה של תובנות חדשות.
  2. היכולת הרגשית לבחון התנסויות ורגשות שעלו במהלך תהליכי הלמידה.
  3. היכולת החברתית ללמידה בין-אישית ואינטראקציות חברתיות.

האם עיצוב טכנו-פדגוגי של קורס אקדמי שעוצב לשימוש מוגבר בטכנולוגיות למידה שיתופיות יקדם אוריינות דיגיטלית?

במאמרן של ד"ר אינה בלאו, ד"ר תמר שמיר ענבל ואורית אבידל מציגות את החשיבות של אוריינות טכנולוגית של הסטודנטים והכישורים שניתן לפתח בעזרת תוכניות המבוססות על כלים טכנולוגיים ולמידה שיתופית. חקרו כיצד ניתן לייצר תחושת 'בעלות' על חומרי למידה שהופקו בצורה שיתופית בכדי להגביר את הלמידה והמוטיבציה ללמידה של הסטודנט. הכישורים והיכולות ללמידה מסועפת, הפקה מחדש של תוכן קיים, חשיבה בזמן אמת נוצרים בלמידה עם אופי שיתופי וכן החשיבות לייצר את היכולות הללו אצל הלומדים בכדי שיהיו רלוונטיים בשוק העבודה.

 

המלצות לעיצוב למידה לפיתוח אוריינות דיגיטלית ויצירת למידה אפקטיבית לפי תוצאות המחקר של בלאו, שמיר-ענבל & אבידל, 2018:

References

Blau, Ina & Shamir-Inbal, Tamar & Avdiel, Orit. (2020). How does the pedagogical design of a technology-enhanced collaborative academic course promote digital literacies, self-regulation, and perceived learning of students?. 45. 10.1016/j.iheduc.2019.100722

Becker, S. A., Cummins, M., Davis, A., Freeman, A., Hall, C. G., & Ananthanarayanan, V. (2017). NMC horizon report: 2017 higher education edition. The New Media Consortium1–60.

Blau, I., & Caspi, A. (2009). Sharing and collaborating with Google Docs: The influence of psychological ownership, responsibility, and student's attitudes on outcome quality. Proceedings of the E-Learn 2009 World Conference on E-Learning in Corporate, Government, Healthcare, & Higher EducationChesapeake: AACE3329–3335.

Eshet- Alkalai, Y. (2012). Thinking in the digital era: A revised model for digital literacy. Issues in Informing Science and Information Technology, 9(2), 267–276.

Vygotsky, L. (1978). Interaction between learning and development. Readings on the Development of Children, 23(3), 34–41.

Shamir-Inbal, T., & Blau, I. (2016). Digital literacy skills and the challenge of collaborative culture in higher education: From individual psychological ownership to co-ownership. Barcelona, Spain: The International Academy of Technology, Education and Development IATED9012–9013.

Greene, J. A., Seung, B. Y., & Copeland, D. Z. (2014). Measuring critical components of digital literacy and their relationships with learning. Computers & Education, 76, 55–69.

Ng,W.(2012).Canweteachdigital nativesdigital literacy?Computers&Education,59(3), 1065–1078.

כותב המאמר

אור דניאל

ארכיטקט למידה, חדשן למידה וחוקר טכנולוגיות למידה

הוגה יוזם ומפיק האירוע 'ספוקן WORD למידה'. תואר שני בטכנולוגיות למידה, מפתח הדרכה, תעודת הוראה ואוטודידקט מושבע. מאמין גדול בחינוך ובלמידה באמצעות טכנולוגיה. ניסיון רב בהדרכה, ניהול מרכז יזמות חברתית-עסקית, ניהול תכניות ארצי ברובוטיקה של הטכניון, פיתוח הדרכה בחיל האוויר, הייטק, כיום מעצב למידה בארגון גלובלי. מייסד אתר LearnTech.co.il המכיל מאות כלים טכנולוגיים, ייעוד האתר לקדם שימוש בטכנולוגיות למידה שונות (אבל, לא רק) עבור אנשים וארגונים.

Head of Learning, Cybint

דילוג לתוכן