השואה: בואו נדבר על זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
השואה: בואו
נדבר על זה

מאת: אור דניאל


מה לי ולשואה?

"כל שנה
אני הייתי עומד בצפירה, אבל אחרי שראיתי שלא מתעניינים מה קרה אצלי אז הפסקתי. ואף
אחד לא יכריח אותי כשיעשו תכניות עליי והבמאי יעשה תכניות על אוניות אגוז. אז, ורק
אז אני אעמוד דום" (בבר, זגורי אימפריה עונה 2, פרק 1 דקה 36:55).
לפני כשנה כשיצא
הפרק של 'זגורי
אימפריה'
המציג הסתכלות אחרת על השואה ממה שהיה מקובל להראות, נוצר שיח והד תקשורתי בכלי המדיה המסורתית
והחדשה. כותרות כמו: " זגורי לא עומד
ביום השואה. צודק"
(ynet) בכתבה מוצגת השואה ככלי להעלאת המודעות לקיפוח של התרבות המזרחית, מדברת גם על 'השבר' הקיים בחברה הישראלית. "
השואה של בבר: זגורי אימפריה כמעט הפכה לדרמה החתרנית ביותר בטלוויזיה"

(הארץ) הדורשת נימוק למה ואיך הסתיים הפרק ב'מס שפתיים' במשפט " "בשנה הבאה
אנחנו עומדים בצפירה. כולנו, גם הילדים", מסכמת ויויאן. הם מוסיפים ואומרים
"זו לא שורה מנומקת בתסריט דרמטי". כתבה נוקבת ומעניינת במיוחד תמצאו
בבלוג העוקץ, הכותרת אותה בחרו: "
סטריאוטיפים, שואה, השתכנזות: מפרקים את ״זגורי אימפריה״
. בכדי לקבל תמונה
מלאה על הנושא בהחלט מומלץ לקרוא את כלל הכתבות הללו.

(קטעי שיא בשיח בין 'אביאל ובבר' על 'השואה', דק' 8:30, ובדקה 35:00, אני ממליץ לראות את כל הפרק)

מה קורה שמספרים סיפור קצת אחר

לרוב מוצגים
סיפורים ממוצא אשכנזי, מה קורה כאשר מובא להם סיפור שונה? ד"ר חנה כנר הציגה
בפניי את  סיפורו המרגש של עובדיה
ברוך ז"ל, יליד סלוניקי, ניצול אושוויץ, איש עדות. עדותו של עובדיה ברוך ז"ל יכולה לעורר בתלמידים שאלות כיצד משהו
שנראה מזרחי, שמו מזרחי, איך הוא ניצול אושוויץ? החיבור של השואה אך ורק לעדה
מסוימת נעשה בהסתכלות צרה.

מוזמנים לצפות
בסיפורו המרגש של "עובדיה ברוך ז"ל", לצפייה – לחץ כאן

הרבגוניות בחברה הישראלית 

החברה הישראלית
היא ההפך הגמור מהומוגניות ועל כן ניתן להבין הסתכלויות שונות, אך כיצד נתמודד
איתן? כיצד ניתן להתמודד עם תלמיד או ילד המביא דעות כפי שמציג בבר בפרק המדובר
מ'זגורי אימפריה'?

תוכן עכשווי להוראת השואה

כצעד ראשון יש
להשתמש בתוכן שהוא 'בועט' בכדי ליצור לימוד משמעותי עבור נוער. במערך
השיעור של תרבותIL
עשו שימוש בפרק של
'זגורי אימפריה' בכדי ללמוד ולנתח את 'הויכוח' בין בבר ובנו אביאל. המערך של תרבות
IL  מוביל לבירור עמדות ותחושת שייכות ביחס ליום
השואה, יוצר הבנה את יום השואה כיום לאומי. בנוסף הוא יוצר הבנה בין לאומי לאישי,
בין רשות הרבים ליחיד.

חשוב ללמד את
הילד (או הילדה) כי זה בסדר שיש דעה שונה, אך יש לכוון את הלמידה. ניתן וחשוב לדבר
על היעדר התרבות המזרחית, נשים וכו' בשיח 'המיינסטרים'. חשוב וראוי לעשות הפרדה בין
נושאים ואין לקחת את נושאי המחלוקת בחברה הישראלית על חשבון החשיבות בלמידת השואה.

פרספקטיבה היסטורית על הוראת השואה

מאבק הכוח על
צביונה של החברה הישראלית לא התחיל ב'זגורי אימפריה' את זה ניתן להמחיש בהצגה
לתלמידים את הוויכוח על מועד יום הזיכרון לשואה. במאמר על "הויכוח בשנות החמישים
בין הציונות הדתית לבין השמאל הציוני על מועד יום הזיכרון לשואה" (רוני שטאובר)

. במשפט: "על הוויכוח שהתקיים בארץ בשנות החמישים על מועד יום הזיכרון לשואה –
עשרה בטבת או כ"ז בניסן. הוויכוח משקף הבדלי גישות אידאולוגיות ביחס למורדי הגטאות
ולקרבנות השואה והוא אחת הדוגמאות למאבק על עיצוב הזיכרון הלאומי" (תקציר
מאמר).

'הוויכוחים'
השונים בעבר על תאריכים, אופי, מה לציין ומה לא. כל אלו רק ביטויים של הכוחות
הפועלים בחברה הישראלית. כאשר כל אחד מהם תמיד ירצה למשוך לכיוונו, עלינו למצוא את
המכנה המשותף המחבר בינינו. העם היהודי מקורו בשבטים קטנים אשר התאחדו להיות עם, אזי האם נועדנו תמיד לחפש את ההבדל והשוני? האם נמצא תמיד את השונה לפני המשותף?
אלו שאלות חשובות שניתן להעלות בכיתה, לסירוגין בכל דיון כל שהוא על לימוד השואה
או כל נושא אחר.

המסע לפולין כחלק משמעותי בעיצוב הזהות היהודית

בתחילה המסעות
לפולין היו רעיון מרגש לכל הדעות. לקחת בני נוער, חיילים, שוטרים וקהילות שלמות
לפולין בכדי לראות ממקור ראשון, לחוש, להרגיש, לשמוע את הסיפורים היכן שהם קרו יצר
תהליך למידה ואף חוויה שתיזכר לעד אצל אדם העובר מסע משמעותי, כיום נוטים לבקר את
המסעות כ'תעשייה'. מדי שנה אנו רואים כתבה כזו תחקיר
מיוחד: מי באמת מרוויח מהמסעות לפולין?
 (מאקו) או אחרת המבקרת את המסעות לפולין.

איני אומר שאין מרוויחים בכך, איני מעוניין להיכנס כלל לדיון על נושא זה. כן, חשוב
לי לציין שילד או ילדה העוברים מסע לפולין אשר הוכן כראוי, מתייחסים אליו בכבוד
הראוי וניגשים אליו כחוויה משמעותית לחיים אזי החוויה הזו אכן משמעותית.

ייחודיות השואה – במה היא שונה מרציחות עמים אחרות

מגיעה גם השאלה
במה מיוחדת השואה מרציחות עמים אחרות, תשובתי לרוב נעוצה בטקסט "ייחודיות השואה
– במה היא שונה מרציחות עמים אחרות מאת אלון גוברין" את טקסט זה הקריא ד"ר אריה קיזל באחד הקורסים שלמדתי במהלך
לימודי באורנים לפני כמספר שנים. מאחר ולא הצלחתי למצוא מקור אינטרנטי לשתף לכם את
הכיתוב כקישור, הנה הוא כאן. (המשיכו לקרוא, גלו אלטרנטיבה לטקס יום השואה
המוכר לכם
).

———————————————————————————

ייחודיות השואה
– במה היא שונה מרציחות עמים אחרות
מאת אלון גוברין
לאורך ההיסטוריה של המין האנושי היו מספר מקרים
בהם עם קם להרוג עם אחר, על מנת לחסלו פיזית ותרבותית. כך למשל באמצע שנות השמונים
של המאה ה-20 התבצע רצח המוני של בני שבט הטוטסי בבני שבט הווטו שחלקו מדינה אחת –
רואנדה. רצח הארמנים ע"י התורכים ב-1915 במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא דוגמא
נוספת לרצח עם מהמאה ה-20. בתקופות ימי הביניים והעת העתיקה רציחות עמים התרחשו
בתדירות גבוהה יותר. חיסולם של האינדיאנים במרכז אמריקה ע"י הספרדים או עמים
שידועים לנו מהמקורות שפשוט הועלמו ע"י עמים אחרים הם דוגמה לכך.

השואה היא רצח
עם. אולם לרצח זה קווים ייחודיים שאינם קיימים באף אחד מרציחות העמים שצוינו לעיל.
להלן מספר נקודות המאפיינות את רצח היהודים באירופה במהלך שנות הארבעים של המאה
ה-20, שמייחדות אותה מכל רצח עם אחר בהיסטוריה, והופך אותה לאירוע הדרמטי ביותר
בתולדות המין האנושי בתקופה המודרנית.
1.  
חוסר הפרגמטיות שברצח
הנאצים רצחו
יהודים גם כשהדבר היה מנוגד לאינטרסים המיידיים שלהם במהלך מלחמת העולם. כשהיה
ניגוד אינטרסים בין האידאולוגיה הרצחנית לבין האינטרס הצבאי, תמיד ניצחה
האידאולוגיה.
לא היה שום רווח
חומרי מרצח היהודים.
2.  
הטוטליות של הרצח
 אדם לא יכול לשנות את גורלו, היות ואינו יכול
לשנות את דתו וגזעו של סבו ושל אביו מולידו, כך שלא ניתן בשום אופן להתחמק מהגורל
שהועידו הנאצים ליהודים.
3.  
הגלובליות של הרצח: יהודי אירופה בשלב הראשון, ואח"כ יהודי
העולם.
4.  
רצח שמבוסס על אידאולוגיה, שמבוססת על כזב ושקר
מוחלט
!
ע"פ
אידאולוגיה זו – היהודים הקימו קשר בינלאומי נגד האנושות במגמה לערבב גזעים,
להחלישם וכך להשתלט על העולם!
ההנהגה הנאצית
האמינה בכך באמונה שלמה!!!
5.  
שיתוף הקורבן ובני עמים אחרים ברצח היודנראטים . 
 הזונדרקומנדו – בהקמתו היתה לגרמנים כוונה לחלק
את הפשע עם הקורבנות.
 150 אלף לא גרמנים שירתו ב-ס.ס. היטלר מצא משתפי
פעולה נלהבים ברדיפת יהודים בכל רחבי אירופה. בארצות המזרח כרוצחים באופן פיזי,
ובמערב באופן עקיף (כעוזרים בשילוחים למשל).
6.  
טכניקת הרצח – הרצח התעשייתי כפטנט גרמני
 מחנות ההשמדה היו מפעלים שעבדו בשיטת הסרט נע
וייצרו ריק או לכל היותר אפר אדם. בשיטה זו נכנסו אנשים למחנות ההשמדה ויצאו מהם
כשעתיים מאוחר יותר כעשן.
7.  
הניסויים הרפואיים
 המילה רפואי בעייתית כאן משום שבינם לבין רפואה
לא היה כמעט דבר. רופאים גרמניים עשו מעשי זוועה בשפני ניסיונות אנושיים בפקודת
הימלר, אע"פ שהייתה בהם תועלת מדעית זניחה.
א. ניסויים למטרות גנטיות גזעיות – נשים עיקור
ופוריות, ותאומים. מטרתם הייתה לבדוק איך משביחים ומרבים את הגזע הארי, ואיך
מקטינים פוריות של גזעים אחרים
ב. ניסויים לצרכיי הצבא – עד איזה טמפרטורה אפשר
להחזיק מעמד בחיים, כמויות חמצן, ריכוז מלחים בגוף, ועוד…נבדקו על אלפי נרצחים
בייסורים קשים.
8.  
הסוואה והטעיה מושלמים
אין תקדים לכך שרצח המוני כל כך נשמר בסודיות
והועלם מידיעת העולם למשך זמן רב כל כך. אין ספק שלסודיות ולהטעיה היתה השפעה רבה
על הקלות בה הלכו היהודים אל מותם, ועל משך הזמן שהפשע הזה נמשך.
9.  
הערצת הקורבן את רוצחו – (יהדות גרמניה בלבד)
 העניין הטרגי- אירוני בשואה, שיהודי גרמניה
היו נאמנים ואהבו את גרמניה באופן שלא דמה ליחסי יהודים עם שום אומה אחרת.
 יהודים גרמניים באמריקה ובארץ-ישראל נשארו
קשורים למולדת הישנה, זמן רב יותר ממהגרים אחרים. 
12אלף חיילים יהודים במדים גרמניים נהרגו במלחמת העולם הראשונה, מתוך 150
אלף חיילים יהודיים שלחמו בצבא הקיסר, ואע"פ כן הואשמו היהודים בתבוסה הצבאית
במסגרת "מיתוס הסכין בגב", שהתפתח בגרמניה לאחר תבוסת מלחמת העולם
הראשונה.
10.                    
"דה הומניזציה" של הקורבן
א. מחיקת זהותו של הקורבן ע"י קעקוע ומראה דומה
לכולם במחנות
ב. מערכת אדירה של הסרת האנושיות מהיהודי כדי
"להכשיר הלבבות" לחיסולו.
ג. האידאולוגיה הנאצית היא התנאי ההכרחי לפתרון
הסופי, אך היא אות מתה על נייר אם היא לא משווקת. התעמולה נתנה חיים ומשמעות
לאידאולוגיה
ד. ד"ר גבלס – ניסה לפתח סטראוטיפ יהודי רע נבזי
ועלוב. סטראוטיפ שמתמקד ב-3 תחומים:
  • האויב
    הגדול של האנושות שרוצה להשתלט על העולם
  • מחלל טוהר
    הגזע
  • תאב הבצע
——————————————————————————–

אלטרנטיבה לטקס יום השואה – זיכרון בסלון

אנו רואים כיום
גם יוזמות חדשות היוצרות אלטרנטיבה לטקס יום השואה המוכר לנו. יוזמה שהתפתחה למימד
ארצי היא "זיכרון בסלון".
מתוך האתר: 'זיכרון בסלון היא יוזמה חברתית המאפשרת לציין את ערב
יום השואה קצת אחרת -בסלון הבית, בין משפחה וחברים, במפגש המורכב מעדות, חלק אומנותי-שיתופי
ודיון. לפני שש שנים התכנסה
קבוצת חברים בסלון אחד כדי להעביר יחד את ערב יום השואה.

         הם הקשיבו לעדות, שרו וניגנו, ופתאום מצאו את עצמם
בעיצומו של דיון על האופן שבו השואה משפיעה על החיים שלנו כאן ועכשיו. בסוף הערב היה ברור שצריך לשתף בחוויה הזו אנשים
נוספים. בשנים שחלפו מאז, זיכרון בסלון הלך והתרחב אל עבר אלפי סלונים ברחבי המדינה
ומחוצה לה. כל אחד יכול לקחת חלק בזיכרון בסלון, בין אם כאורח ובין אם כמארח. גם אתם".

תהוו דוגמה לתלמידים

גלו הבנה ויחד
עם זאת דרשו כבוד מתלמידים שאינם מסוגלים להיות בטקס יום השואה. הבינו כי ישנם
מבוגרים הבוחרים לזכור ולנצור את יום השואה בצורה אחרת. באם תראו לילדים את חשיבותו של טקס יום השואה
תוכלו לנצור, לרגש וללמד את הילדים את חשיבותה ומהי היא. הראו את עצמכם כדוגמה לתלמידים, הוו להם מקור חיקוי חיובי משמעותי ומבין.

מצאו מכנה משותף 

יום
הזיכרון לשואה ולגבורה
הוא יום מיוחד, עצוב ומרגש אשר כל אחד מאיתנו מביא איתו
את החלק שלו בסיפור. כמה קל למצוא את השונה בינינו ולא את הדומה, יש לזכור כי העם
היהודי הוא אחד. היתרון הגדול ביותר שלנו כעם היא שאנו לומדים באופן תמידי על
עברנו. השואה היא מרכזית ומשמעותית בסיפור ההוויה היהודי – ישראלי. אדם אשר אינו
מכיר ונוצר אותה, הוא אדם שאינו מכיר את עברו ועל כן אינו מכיר את עצמו.

תגובות

אור דניאל

אור דניאל

הטכנולוגיה היא כלי, מאחורי כל כלי יש אדם שנותן לו משמעות. אני תמיד שמח להכיר וליצור קשרים חדשים,  מוזמנים להצטרף אליי גם ברשתות החברתיות. 

דילוג לתוכן