קצב אימוץ הטכנולוגיה צפוי לגדול: לפי מנהיגים עסקיים בעיקר בתחומי חישוב הענן, ביג דאטה ומסחר אלקטרוני, שווקים אלו יגדלו בצורה משמעותית. בנוסף, גדילה בתחום ההצפנה, רובוטים (לא דמוי אדם) ואינטליגנציה מלאכותית.

'שיבוש כפול': האוטומציה יחד עם מיתון הקורונה מוביל 'לשיבוש כפול' בעולם העבודה. האימוץ של הטכנולוגיה ויוצר השפעה ושינוי בביקוש בכישורים והיכולות השונים של העובדים, שינוי מהותי בכישורים הנדרשים עד 2025. 43% מהארגונים שנסקרו מתכננים לצמצמם עובדים עקב שילוב הטכנולוגיה. 41% ירחיבו את השימוש בספקים חיצוניים ורק 34% מהארגונים כן מתכננים להרחיב את כוח העבודה עקב שילוב הטכנולוגיה. הצפי שעד 2025 הזמן שיושקע במשימות בעבודת על ידי בני אדם ומכונות יהיה שווה.

קצב עבודות 'המחר' שנוצרות גבוה מהעבודות והמקצועות שנעלמים:  ארגונים צופים שעד 2025 ייעלמו תפקידים ומקצועות ביחס של 9%, לעומת עלייה בעבודות חדשות שיודעות לעבוד עם טכנולוגיה וסינכרון עם רובוטים ביחס של 13.5%. יחס ההיעלמות של 9% אחוז לעומת גדילה 13.5% במקצועות ועבודות.

פער הכישורים גדל עקב ביקוש: הכישורים המבוקשים הנמצאים בעלייה עד 2025 ונדרשים ביותר על ידי ארגונים: חשיבה ביקורתית, ניתוח נתונים ופתרון בעיות. בנוסף, כישורים של ניהול עצמי, למידה פעילה עצמית, חוסן, עמידות וגמישות. כ-40% מהעובדים יידרשו להכשרה מחדש (Reskilling) של כ-6 חודשים או פחות, 94% מהמנהיגים העסקיים מצפים מהעובדים שלהם לרכוש כישורים חדשים בעבודה (עלייה חדה לעומת 65% ב-2018).

העבודה מרחוק כאן להישאר: 84% מהמעסיקים מנהלי תהליכי דיגיטציה ואימוץ טכנולוגיה מואצים לארגון, גדילה משמעותית בפוטנציאל לעבודה מרחוק, 44% מכוח העבודה יפעל מרחוק. יחד עם הגדילה מרחוק עולים החששות של פרודקטיביות וחוסן נפשי, הפעולה הנדרשת היא הקמת קהילות, הגדלת תחושת השייכות לארגון בעזרת כלים טכנולוגיים שיעזרו לעובדים.

גידול בפער בהבדלים חברתיים: עקב משבר הקורונה הפגיעה המרכזית היא בעבודות בעלות שכר נמוך, עבודות אלו מושפעות הרבה יותר במשבר הקורונה מאשר היו במשבר ב-2008. לכן, תהיה גדילה בחוסר השיוויון ובפערים החברתיים.

הלמידה דיגיטלית והכשרות דיגיטליות בעלייה: ישנה גדילה פי 4 באינדיבידואלים המחפשים הזדמנויות ללמידה, פי 5 במעסיקים המחפשים הזדמנויות ללמידה לעובדים שלהם, פי 9 גדילה בלומדים הניגשים ללמידה אונליין דרך תוכניות ממשלתיות. אלו בעלי עבודה משקיעים את זמנם בהכשרות לפיתוח אישי, הביקוש לתכניות הכשרה ולמידה לפיתוח אישי גדלו ב-88%. אלו ללא עבודה שמים דגש להכשרות שמקנות כישורים דיגיטליים כמו: טכנולוגיות מידע, אנליסט, מדעי המחשב.

חלון ההזדמנויות להכשרה מחדש: 40% מהעובדים יידרשו לרכישת כישורי בסיס חדשים קריטיים לתפקודם בחמש שנים הקרובות. בנוסף, 50% מכל העובדים יצטרכו הכשרה מחדש.

למרות המיתון החזר ההשקעה בעובדים גבוה: למרות המיתון, רבים מהמעסיקים מצפים לגרוף הון על 'ההון האנושי'. כ-66% מהמעסיקים ציינו כי הם מצפים להחזר ההשקעה על אפסקילינג וריסקילנג תוך שנה אחת. למרות זאת, 17% לא בטוחים כי יהיה להם החזר השקעה. בממוצע מעסיקים צפויים להציע הכשרה מחדש ואפסקילינג ל-70% מהעובדים עד 2025. למרות זאת, דווקא העובדים מתעכבים באימוץ קבלת הלמידה ורק 42% מהעובדים לוקחים את ההצעות ללמידה והכשרה מחדש.

המגזר הציבורי צריך לתמוך בהכשרות מחדש: רק 21% מהמעסיקים מצליחים לעשות שימוש בכספים ציבוריים בכדי לעזור לעובדים שלהם בהכשרות מחדש. המגזר הציבורי יהיה צריך לייצר תמריצים והשקעות בכדי שמעסיקים יוכלו לייצר למידה והכשרות מחדש לעובדים שלהם וזאת במטרה שלא יצא מצב שנתח גדול מהעובדים נותר ללא תעסוקה. ממשלות צריכות לעשות תוכניות ארוכות טווח ללמידה והכשרה של עובדים לשוק העבודה, שיפור מערכות חינוך בהתאם ויצירת מנגנונים להכשרות מקצועיות.