אהוד שחר, מנכ"ל Accelium חברה המפתחת חשיבה קוגניטיבית מסדר גבוה, כישורים חברתיים ורגשיים באמצעות משחקי אסטרטגיה. אהוד מספר כיצד אקסליום התחילה מהשטח כלפיי מעלה, כיום פועלת בעשרות מדינות ברחביי העולם. באמצעות פלטפורמה דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית, המוצרים של אקסליום משמשים ל'הערכה מבוססת משחק' (Game Base assessment) ומשחוק בלמידה באמצעות משחקי אסטרטגיה ובינה מלאכותית לפיתוח כישורים (Game based learning).

מוזמנים/ות לשתף:

שמעו בנגן

במיוחד עבורכם/ן! קבלו גישה לאקסליום
אקסליום למעשה פותר 2 צרכים מרכזיים שכמעט כל ארגון מתמודד איתו היום:
1. הצורך למיין בין מאות מועמדים, הפתרון: מבחני מדידה והערכה של מועמדים עובדים שכיף לבצע, יעלים ואפקטיביים יוצרים חוויה חיובית אצל המועמד.

איך זה עובד? המועמד מגיע למבחן הערכה דיגיטלי – משחק. המועמד נהנה. מתקבל דו"ח מפורט על כישורים, יכולות ומיומנויות של המועמד. דו"ח המתבסס על בינה מלאכותית שמשווה בין עשרות אלפים של נתונים מאנשים קודמים.

2. הצורך קושי בפיתוח מיומנויות רכות, הפתרון: פיתוח כישורים באמצעות משחק. בריאיון עם אהוד שחר מנכ"ל אקסליום שאלתי באופן ישיר אם אשתמש במוצר האם ישתפרו הכישורים או אפתח כישורים ומיומנויות חדשים? התשובה חד משמעית כן.

אני מזמין אתכם/ן לשלוח מייל לשלוח מייל למנהלת ההכשרות וההדרכה של אקסליום טלי שוורץ ריינפלד [email protected] . טלי תיתן לכם מבחן הערכה (מאוד חוויתי, לא מה שאתם מכירים) לאחר מכן תקבלו דו"ח שאומר הרבה עליכם. אני מזמן לכם חוויה שווה להכיר, בנוסף, תקבלו כלי ופתרון לצרכים הגדולים ביותר של הארגון שלכם.

קישורים רלוונטיים

האתר של אקסליום: https://www.accelium.com

פרופיל הלינקדין של אהוד שחר: https://www.linkedin.com/in/shachar-ehud/

פרופיל הפייסבוק של מנהלת הלמידה והכשרות של אקסליום טלי שוורץ ריינפלד – לחצו כאן.

קישור למחקר של פרופ' דונלד גרין (אונ' ייל) ודן גנדלמן (אשכולות) – לחצו כאן

קישור למחקר של מכון אינידה, מיינד לאב הבריזלאית – לחצו כאן

תקציר / תמלול

מי אתה אהוד שחר?

אהוד שחר, מנכ"ל קבוצת אקסליום. שחמטאי, אב לשלושה, גר בהוד השרון, טבעוני.

מיהי קבוצת אקסליום? איך הכל התחיל?

הקבוצה התחילה בשנות ה-90 אני ועוד שותף דן גנדלמן (מנכ"ל אשכולות חשיבה, חברה של קבוצת אקסליום). התחלנו בתור מורים בבית הספר לשלב שחמט ומשחקי קופסה. גילינו עולם שאפשר לקחת משחק ולהבין איזה מיומנויות אפשר ללמד עם המשחק ולייצר שיעורים שייצרו מעורבות עם התלמידים. מעורבות הוא המפתח ללמידה, ניתן לכסות נושאים שתוכניות לימודים מתקשות להגיע אליהם. אז זו הייתה ההתחלה לפיתוח מתודולוגיות סביב עולם המשחק. אלו המתודולוגיות הטובות ביותר, היא התחילה מהשטח ונתנה פתרון אמיתי מהצורך בשטח. החברה בארץ נקראת אשכולות חשיבה, התחלנו פעילות בינלאומית והקמנו דגלים בלמעלה מארבעים מדינות.

מה אתם עושים איך הפלטפורמה שלכם עובדת?

פלטפורמה דיגיטלית, משחקי אסטרטגיה ופאזל. רמות הקושי מגוונות ביותר, התאמה רחבה מאוד של המשימות ללומד. יש לנו לומדים מגוונים מבכירים בצבא לתלמידים בגילאים השונים. המערכת נותנת לך אסטרטגיה ומושגים, כל אתגר עוזר לך ללמוד מושג או כלי ולהשתפר לאתגר הבא. תוך כדי משחק מבלי לשים לב אתה לומד כלי ולומד לעשות לו העברה לחיי היום יום שלך. הפלטפורמה עושה דבר נוסף, יודעת להעריך את המסעים שאתה עושה, למעשה זה GAME BASED ASSESMENTS הערכה מבוססת משחק מאחר והיא לומדת אותך ומעריכה אותך.

האם ראיתם שינוי והתקדמות של הלומדים לאחר שימוש בפלטפורמה?

בשנים הראשונות שלי תמיד אמרו לי שצריך לעשות מחקרים אקדמיים על התכנית. תמיד צחקתי על זה כי מורה שמשתמש בזה רואה ישר שינוי באופן מיידי. אבל, נעשו מחקרים רבים על המתודולוגיה עצמה, פרופ' גרין מייל חקר שני אוכ' אחת שפעלה עם המתודולוגיה והשנייה שלא ומייד ראה שיפור עצום בהישגים הלימודיים. יותר מאוחר גם בברזיל בוצעה מחקר של אלפי תלמידים של מכון אינידה ועשו אותו המחקר, התוצאות הראו השפעה עצומה במיוחד במקצועות מדעיים וזה אומץ בצורה רחבה מאוד במערכת החינוך הברזילאית. אנחנו מקבלים פידבק מאנשי צבא ומורים, המשוב מאוד חזק ואנשים אומרים לנו שצצים לנו הפתרונות ויש להם יכולות יותר גבוהות איך להסתכל קדימה אפילו בהתמודדות היומיומית. אנחנו עובדים הרבה על 'דע את עצמך' מי אני כחושב, איפה אני עושה את הטעויות שלי. השאלה היא כמה אתה מכיר את עצמך? מי אתה כאדם חושב? ברגע שאתה יודע את התשובות אתה יכול לייצר לעצמך מסע לפיתוח אישי.

האם זו דרך להכשיר אותנו לחיים?

יש קורולוציה בין איך שאנחנו משחקים לאיך שאנחנו בחיים. שרואים איך אדם משחק, אני מקבל את התחושה שאני מכיר אותו טוב יותר. מסע שלא נגמר.

אם אני אתחיל להשתמש במשחקים שלכם יום יום האם זה ישנה את החשיבה שלי?

חד משמעית כן. יש מיומנויות שקל לשנות, חשיבה אנליטית לדוג' דרושה סדר מסוים. לרובנו יש ערפל בראש שקשה לנו לסדר את הדרך בערפל, אצל שחמטאים יש טכניקות ויכולות ללמד איך להעלים את הערפל ולייצר סדר. הזרקור שאנחנו שמים לך הוא חשיבה על חשיבה, איך אתה ניגש למשהו האם החשיבה שלך שיטתית האם אתה שואל שאלות? למה שלא תיקח לוח ותכתוב את כל השאלות. אם תשפר את התהליך יהיה לך מודעות לשפר את התהליך ובהכרח את התוצאות.

הכלי שלכם חדשני לחלוטין משחק ככלי הערכה במקום המבחנים הרגילים, תרחיב על כך בבקשה

הערכה מבוססת משחק מאוד התפתחה לאחרונה בעולם. ראשית המשחק יוצר חוויה מאוד חיובית למועמד, לעומת מבחן 100 כזה או אחר שיוצא חוויה לא נעימה לעומת משחק שאתה יוצא עם חיוך. חשוב לנו היום החוויה של המועמד. במשחק כל מסע על הלוח יש לו משמעות, במשחק יש 30-40 מסעים זה כמו 30-40 שאלות ואתה לא שם לב שאתה במבחן אבל נתת המון מידע. אנחנו אוספים המון המון דאטה, כל מסע יוצר גרף. הבינה המלאכותית שלנו יודעת לשחק את המשחק בצורה מושלמת, היא בוחנת מה המועמד עושה ואתה מקבל ציון. לכל מסע יש משמעות ולכל צעד יש משמעות ואנחנו משווים את זה למאגר של תשובות של מועמדים אחרים יחד עם אלגוריתמים נוספים. המערכת משווה גם כל משחק למשחקים האחרים שלך וככה אנו מוצאים דפוסים.

כל מלש"ב שנכנס לצה"ל עובר מבחן שלנו ואנחנו מספקים לצבא את התובנות על המועמדים, סוגי מבחנים שונים.

לאנשים צעירים אין כבר כוח למבחנים ארוכים

נכון, לדור הצעיר אין סבלנות, שעמום וקשב ומתחיל ללחוץ הבא, הבא, הבא בכדי לסיים. המשחק 'כולא' אותו בחוויה והוא שוכח שהוא במבחן. לאחר מכן ששואלים אותו איך היה המבחן הוא לא תופס את זה כמבחן. בנוסף, המשחק מצליח לגלות כישרונות טבעיים של אדם אנחנו קוראים לזה "למצוא יהלומים גולמיים".

יש הרבה תהליכים בהערכת עובדים, אתה רוצה לדבר עם מנהל על מיומנויות שלו. אנשים הודפים את הביקורת אבל אם הבינה מלאכותיות מוציאה דו"ח ההרגשה של האנשים שהבינה מלאכותית היא יותר אובייקטיבית. לכן, אנשים יותר פתוחים לזה.

האם בינה מלאכותית יודעת לשפוט אנשים אחרים יותר טוב מאנשים?

שאלה מורכבת. בינה מלאכותית מאפשר לנו לעשות פעולות בצורה יותר יעילה, זולה ומהירה יותר. הצורך הוא צורך של יעילות. ברור אם תשים אותו מול 3 פסיכולוגיים שבוע שלם תקבל תובנות אחרות, זה לא יעיל וקרוב לוודאי לא ישים. בנוסף, ההטיות השונות של הפסיכולוגיים משפיעים על התוצר של ההערכה והם משפיעים. הזווית האובייקטיבית מביאה משהו אחר שנטול הטיות של הפסיכולוגיים.

אין ברירה במאסות של היום לפנות לפתרון הדיגיטלי.

זה תלוי בצורך, למשל, יש מקרים שצריך לברור בין אלפיי אנשים ולא תתחיל להקים מערכות לכל המיון וקריאת קורות חיים. ניתן להשתמש במערכת כזו שתעשה דו"ח מסוים ותהווה פתרון ובמקרים ניתן לשלב גם את הפתרון של בינה מלאכותית יחד עם דו"ח של פסיכולוג ולקבל תוצר משולב.

איך אתה רואה את עולם הלמידה העתידי?

עולם הלמידה הופך ליותר אינדיבידואלי, דיגיטלי, זמין ללומד, תהליכי למידה קצרים, מותאמים. הטכנולוגיה תהיה בשימוש משמעותי. המסגרות יתחילו להישבר, דוג' לאוניברסיטה. היום בתקופת הקורונה המצב התחיל לשבור הרבה מוסכמות לצורך להגיע לאותו מקום בכדי ללמוד.

אני עדיין מאמין מאוד באלמנט האנושי, מורה טוב, מרצה טוב, מנטור טוב ומנהל שחונך אותך בצורה טובה. כל דמות שנקרא לה חינוכית היא משמעותית ולא תעלם. אבל, המסגרות ייעלמו. יותר טכנולוגיות יכנסו לשימוש ויושלבו בעולם הלמידה הקלאסי.

בפיטצ' מעלית של משקיעים בדקה למה להשתמש במוצרים שלכם?

אנחנו יודעים היום יותר מתמיד שפיתוח מיומנויות הוא קריטי לעובדים והתמודדות עם המציאות של היום מחייבת פיתוח מיומנויות. אם כבר אתם עושים את זה תעשו את זה במשחק, כי זו החוויה הכי כיפית חזקה ומשמעותית שתוכל לתת לעובדים שלך. משחק, מערכת דיגיטלית ומיומנויות יתנו לכם את המקסימום.

האם יש משהו שהייתי צריך לשאול ולא שאלתי?

בכל מקום שואלים אותי על קווין גמביט, היא עשתה עדנה לעולם השחמט. אגיד משהו קטן על זה. אלן דג'נרס עשתה טוייט שהיא יכולה להיות רב אומן אחרי שראתה את הסדרה. קספרוב (אלוף עולם לשעבר) החזיר לה טוויט ואמר "זה החלק הקל, החלק הקשה לשכנע את השחקן שמולך בדבר הזה שאתה יכולה לשחק כמו רב אומן". אני חושב שבכל אחד מאיתנו יש רב אומן, מבחינת יכולות חשיבה ואופי שיכול להוציא דברים מדהימים. החוויה המשחקית מאוד מציפה את זה וכל אחד מאיתנו צריך לשאוף לשחק יותר טוב ולהאמין בעצמו כשחקן. אני רואה באנשים נקודת רתיעה של התסכול (מפסיד, לא פותר) זו הנקודה בה מתרחשת בה הלמידה. יש להתעמת עם הנקודה הזו ולחפש את הלמידה ולעבור את הנקודה הזו. זו חוויה פנטסטית ולמצוא את הרב אומן בתוך עצמך.