בואו נתנסה לרגע במה שציינתי עד כה על מיתוס נפוץ מאוד 'ילידים דיגיטליים'. המיתוס הזה מוכר לכם מהתחושה ש'הצעירים יודעים לפעול בטכנולוגיה בצורה טובה יותר'. מיתוס 'ילידים דיגיטליים' אומר כי אלו שנולדו לטכנולוגיה 'שוחים' בה וחיים את הטכנולוגיה. תפיסה זו עומדת מול 'המהגרים הדיגיטליים', אלו שצריכים לשלוח פקס במכונה 'אלו שנשארו מאחור' (המבוגרים). אין-ספור ספרים נכתבו על הנושא, מערכות חינוך שלמות אימצו את האידיאל הזה והכי גרוע שרבים האנשים מאמינים כי אכן ילדים ובני נוער יכולים לפעול עם הטכנולוגיה בצורה נוחה יותר ממבוגרים, ובכך פוגעים ביכולת שלהם לאמץ טכנולוגיה. אם אתם מרגישים 'התנגדות' בבטנכם זה מובן והגיוני, אך אנא המשיכו לקרוא ותנו לי לפחות את ההזדמנות להוכיח את מה שכתבתי. אלך צעד אחורה, ב-2001 המיתוס 'ילדים דיגיטליים' החל למעשה על ידי מארק פרנסקי, אשר המציא את המושג 'יליד דיגיטלי ומהגר דיגיטלי^[1]'. במאמרו הוא מדגיש את השוני ביכולות השימוש בטכנולוגיה בין הדורות השונים. לאחר מכן בשנת 2008 דון טאפסקוט פרסם ספר בשם "לגדול דיגיטלי: כיצד דור הרשת משנה את עולמך^[2]", ספר המתאר מחקר של 50,000 תלמידים שנשאלו שאלות שהובילו למסקנות הגובלות בסרטי מדע בדיוני. כל אלו גורמים לנו, המבוגרים להרגיש בנוח עם האמונה כי עולם הטכנולוגיה הוא עולם של הצעירים וכי למבוגרים יש את 'הקושי לאמץ את הטכנולוגיה', ולהסב ראש הצידה כדי להשאיר את הטכנולוגיה בידי הצעירים.

ב-2009 פרופ' סלווין^[3] כתב מאמר בשם "דור הילידים הדיגיטליים משתמש בטכנולוגיה באופן פסיבי ומבודד". מחקרים רבים שבאו אחריו כמו בדו"ח של IAE^[4], אשר חקר 60,000 תלמידים בני 15 מ-21 מדינות. הם נבחנו בעיקר במיומנויות של אחזור ואיתור מידע, והנתונים מראים כי 16% חשים שאין להם ידע בסיסי, רק 23% מאמינים כי יש להם ידע מתקדם ורק 2% משתמשים בחשיבה ביקורתית בחיפוש מידע. ההשערה של פרופ' סלווין יחסית ברורה עוד מהכותרת של מאמרו "דור הילידים הדיגיטליים משתמש בטכנולוגיה באופן פסיבי ומבודד". יתרה מזאת הוא מוכיח את השערתו בנתונים ובמחקר על 60,000 בני נוער ואלו לא נתונים המציגים כי 'ילדים דיגיטליים' שולטים בטכנולוגיה אלא להפך.

פרופ' עשת^[5] חקר רבות על אוריינות דיגיטלית וחלק מהממצאים שהוא מציג מראים תמונת מצב כי לא רק שילדים ובני נוער לא טובים יותר ממבוגרים בתפעול הטכנולוגיה, אלא הם אינם יודעים לחפש מידע ולזהות איזה מידע נכון ואיזה מידע לא נכון. ילדים אינם יודעים להפעיל שיקול דעת וחשיבה ביקורתית בתפעול הטכנולוגיה. בנוסף, סביבות הלמידה הקיימות אינן דומות ואינן פועלות בצורה אינטואיטיבית כמו סביבות משחקים או רשתות חברתיות, בהן בני הנוער נמצאים רוב הזמן. המבוגרים נאלצים ללמד את הילדים איך לתפעל את הטכנולוגיה ואז להכשירם, ולפתח מיומנויות של אוריינות דיגיטלית וחשיבה ביקורתית. בפודקאסט 'רעב לידע פודקאסט עם אור דניאל' בפרק ^[6]18 'אוריינות דיגיטלית – ממשק אדם מכונה' פרופ' עשת מרחיב על המחקר שנעשה בנושא ומנפץ לחלוטין את מיתוס 'ילידים דיגיטליים'. בפרק זה הוא מרחיב ואומר שקל להאמין במיתוס זה, למרות זאת, נראה כי מצב האוריינות הדיגיטלית מחמיר עם השנים. בנוסף, הוא מסביר כי טבעי שיהיה נוח לילדים להתעסק בטכנולוגיה מאחר שהם נדרשים לכך. אם מבוגרים יידרשו גם הם לשימוש בטכנולוגיה, המצב יהיה דומה. במקרים מסוימים הוא מציין כי מבוגרים גילו יכולות גבוהות יותר בשימוש בטכנולוגיה מאשר צעירים. בפועל ילדים משתמשים יותר בטכנולוגיה מאחר שיש להם המון זמן פנוי. אם המבוגרים ישקיעו את אותה כמות של זמן בלמידת הטכנולוגיה, הם ישתוו ואף יתעלו על הילדים.

ההשפעה של מיתוס 'ילידים דיגיטליים' יצרה לגיטימציה בעיקר במערכת החינוך 'לטכנו-פוביה' (פחד משימוש בטכנולוגיה). האמונה הזו נתנה לגיטימציה לא להשתמש בטכנולוגיה לפי התואנה 'שלא נולדו לטכנולוגיה'. מיתוס זה גרם לנזק רב במערכת החינוך ובארגונים אחרים ופגע באמונה העצמית של אנשים רבים בחוסר היכולת שלהם לאמץ טכנולוגיה^[7]. מה כן לעשות? איך נוכל לאמץ לעצמנו יכולות טכנולוגיות? התובנה המרכזית ממיתוס 'ילידים דיגיטליים ומהגרים דיגיטליים' היא 'זה לא הגיל זה התרגול'. אין חשיבות לגיל שלכם כדי ללמוד איך לתפעל את הטכנולוגיה. הדבר עימו נדרש להתמודד הוא הפחד משינויים והפחד מדברים לא מוכרים כמו טכנולוגיה חדשה. הצעד הראשון הוא להיות מודע לפחדים הללו ולהאמין ביכולת העצמית שלנו להתגבר עליהם וללמוד את הטכנולוגיה. ניתן ללמוד להפעיל תוכנה מסוימת עם סדר פעולות מאוד ברור, הלמידה הזו מקבילה ללמידה של סדר הפעולות שנדרש כדי להפעיל כל מכשיר פיזי אחר כמו מיקרוגל למשל. אולי, הדימוי הזה של השוואה בין טכנולוגיה 'חדשה' כמו תוכנה לבין טכנולוגיה 'מסורתית' כמו מיקרוגל היא השוואה טובה עבורכם. נדרש ללמוד להפעיל מיקרוגל וזה אכן קל ללמוד להפעילו כמו בהשוואה לתוכנה פשוטה. כמובן, שישנן פעולות מורכבות יותר שנדרש בין הטכנולוגיות השונות אך זה יתאפשר בלמידה ובתרגול. כל שצריך הוא הרצון ללמוד ועם הלמידה והתרגול תגיע גם היכולת.

מקורות

^[1] Prensky M. (2001) Digital Natives, Digital Immigrants. On the Horizon (MCB University Press, Vol. 9 No. 5,October 2001)

^[2] Don Tapscott (2008). Grown Up Digital: How the Net Generation is Changing Your World. McGraw-Hill

^[3] Selwyn N., (2009) "The digital native – myth and reality", Aslib Proceedings, Vol. 61 Iss: 4, pp.364 – 379

^[4] Fraillon J. et al. (2013) Preparing for Life in a Digital Age The IEA International Computer and Information Literacy Study International Report. Australian Council for Educational Research (ACER). International Association for the Evaluation of Educational Achievement (IEA) 2014

^[5] Eshet- Alkalai, Y. (2012). Thinking in the digital era: A revised model for digital literacy. Issues in Informing Science and Information Technology, 9(2), 267–276.

^[6] https://www.learntech.co.il/podcast/pod18/

^[7] רותם א. ואבני ע. (יוני, 2012) מטוטלת העשייה החינוכית: מטכנופוביה לטכנומניה, וחזרה לטכנומדיה, אך מה על הפדגוגיה? 64 מיזם מתקוונים לאתיקה