בפרק נדבר בין השאר על הסוגיות הבאות:
- הכרות
- מה זה למידה רגשית חברתית?
- איך אפשר ליישם למידה רגשית חברתית?
- למה זה נושא חם דווקא השנה?
- מה ההבדל המרכזי בין ילדים ומבוגרים ביישום למידה רגשית חברתית?
- המלצות שלך לקריאה/למידה על הנושא
- איך את לומדת משהו חדש? (שאלה חוזרת לכל מרואיין/ת)
שמעו בנגן
פירוט מלל רחב על הפרק עם טל גרינסון
- הכרות
טל גרינסון, מורה ומחנכת, ובשנים האחרונות עסקתי גם בייעוץ מתודולגי ובניהול פרויקטים דיגיטליים בלמידה. בעלת הפודקאסט "כיתה 301" – על למידה רגשית חברתית מהשטח. נשואה לעמית ואמא של תום.
- מה זה למידה רגשית חברתית?
למידה חברתית־רגשית (SEL – Social and Emotional Learning) מתייחסת לתהליך באמצעותו אנחנו לומדים ומיישמים מערך של כישורים חברתיים, רגשיים, התנהגותיים ותכונות אופי הנדרשים להצלחה בבית הספר, בעבודה, במערכות יחסים ובחיים האזרחיים.
למעשה אפשר לנתח כל התרחשות בחיים שלנו בפריזמה של המיומנויות האלו.
למשל – אור, למה בחרת להתעסק בעולם של למידה?
יש חמש מיומנויות בסיס שמוסכמים כמסגרת תיאורטית למושג מיומנויות רגשיות חברתיות: 3 מיומנויות שקשורות למרחב שביני ובין עצמי: מודעות עצמית, ניהול עצמי וקבלת החלטות, ו-2 מיומנויות שקשורות למרחב שביני ובין אנשים אחרים: מודעות בין אישית ומיומנויות ביחסים בין אישיים.
- איך אפשר ליישם למידה רגשית חברתית?
בוא נשאל אחרת, איך אתה מלמד את הללי (לבן שלך קוראים הללי, נכון?) דברים בעולם?
> למידה בהקשר
> מודלינג
> סביבת למידה נעימה
> טרמינולוגיה רגשית: שפה חיובית
> המבוגרים קודם!
- מה ההבדל המרכזי בין ילדים ומבוגרים ביישום למידה רגשית חברתית?
שאלה נהדרת.מבחינת האמצעים שצריך ליישום (למידה בהקשר, מודלינג, וכו') – אין הרבה הבדל. זה נכון אגב לכל פלחי האוכלוסייה.ההבדלים העיקריים באים לידי ביטוי בכמה היבטים. ראשית, לפעמים מבוגרים פחות פתוחים לשינויים בהתנהלות שלהם. משפטים כמו "זה מי שאני וזהו" – והסטייט אוף מיינד הזה הוא מורכב כשמדובר ברכישה של מיומנויות שדורשות אותנטיות ופגיעות. בהמשך לזה, אתגר עם מבוגרים מבחינתי זה גם העניין של העיסוק הרגשי. אצל ילדים זה מרגיש לנו קצת מובן מאליו שהם רגישים יותר ומווסתים פחות. אצל מבוגרים הרבה פעמים עיסוק ברגשות או בבחינה של המעשים נתפסים כבזבוז זמן במקרה הטוב או כחולשה במקרה הרע. הרבה מבוגרים לא מורגלים בשיח רגשי, שיח על – על הרגשות שלהם ועל מה שמניע אותם. מיומנויות רגשיות חברתיות חייבות את המרחב הזה כדי לעבוד וכדי שנוכל להשתפר בהן.
למעט הפתיחות לשינויים ושיח רגשי, השוני בין ילדים ומבוגרים בהקנייה של מיומנויות SEL הוא סביב עניין התרגול.
כדי שנצליח להיות טובים במיומנויות כלשהן אנחנו צריכים וצריכות להתאמן בהן. ניקח לדוגמה נגינה על פסנתר או ריצה, שגם הן מיומנויות- ככל שתעשה את זה יותר פעמים ככה תעשה את זה טוב יותר, אז גם במיומנויות רגשיות וחברתיות. האמת היא שלמבוגרים אין יותר מדי הזדמנויות להתנסות במיומנויות האלו בצורה מתווכת, כלומר בצורה כזו שהם מבינים שהם השתפרו במיומנות הזו, ואם יש להם הזדמנויות כאלו זה בעיקר כדי למדוד אותם בזה או בתחרות עם מישהו/י אחר – נגיד במיונים בעבודה, לצבא וכו' וזו לא תמיד סביבה אידיאלית – נהפוכו היא יכולה לגרום לנו לרגיש שאנחנו לא טובים במיומנויות כלשהי בגלל שלמדנו ותרגלנו אותה תחת לחץ. אם ננסה לתאר אידיאליה בהקשר הזה – אז תאר לך מצב שבו בכל שיחת משוב עם המנהל/ת שלך היית עובר גם עם מיומנויות רגשיות חברתיות שהיית רוצה לפתח ואיך התקדמת בהן לדעתך, איך השתפרה לך עבודת הצוות או איך ניהלת קונפליקטים בצורה טובה יותר. זה היה משנה לגמרי את סביבת העבודה שלך ואת מה שאתה חושב שאתה יכול לקבל מהעבודה שלך. תחשוב עליך כהורה- איך השיחות שלך עם הבן שלך יכולות להשתנות כשלא מפחדים משיח רגשי או מרגות מורכבים. כשאנחנו מתרגלים את הדבר הזה כל החיים זה קל לנו יותר.
אבל כאמור, בשורה התחתונה- כדי שמבוגרים, ילדים, פעוטות, בעלי צרכים מיוחדים ועוד יישמו למידה רגשית חברתית הם כולם צריכים את אותם התנאים- למידה בהקשר רלוונטי למה שקורה בחיים שלהם, מודלינג, סביבת למידה בטוחה ונעימה ושימוש בטרמינולוגיה רגשית.
- למה זה נושא חם דווקא השנה?
צריך לומר ש-SEL זה נושא שמדברים עליו כבר הרבה שנים. תמיד היה צורך לעשות חינוך רלוונטי שנון ערך מוסף, מעבר לידע. בשנים האחרונות אנחנו רואים צורך רחב יותר- זה נובע מכמה סיבות: הראשונה, היא שתפקיד המורה הולך ומשתנה – ממחזיקת הידע הבלעדית, למובילת ומנחת התהליך שדרכו רוכשים את הידע. ההיבט השני הוא עלייה של טכנולוגיה. טכנולוגיה הביאה הרבה דברים יפים, אבל גם סט של התמודדויות רגשיות מורכבות: הצפה בידע, חשיפה לתכנים לא הולמים, בדידות ועוד. ביחד עם הטכנולוגיה, אבל לא רק בגללה אנחנו רואים גם עליה באובדנות ובבדידות של בני נוער ושל אנשים באופן כללי. הצורך להתמודד עם האתגרים האלו במסגרות שונות העלו את הצורך בשימוש במיומנויות רגשיות חברתיות, שנמצאו יעילות בהתמודדות עם הרבה רגשות שליליים ומורכבים בקרב בני נוער אבל גם בקרב מבוגרים.
עכשיו – כל מה שאמרתי עד עכשיו היה נכון גם ללפניי 5 שנים. מה שקרה בשלוש שנים האחרונות זה כמובן… הקורונה. הקורונה האיצה את התהליכים האלו שבכל מקרה כבר קרו. אגב, אני ממליצה בחום להאזין לפרק בפודקאסט "חייזרים חינוכיים" בו ד"ר דפנה קופלמן ממרכז SEL.IL מתייחסת לשאלה הזו, לטעמי התשובה שלה מרתקת.
- המלצות שלך לקריאה/למידה על הנושא
הפודקאסט שלי כמובן 'כיתה 301'
- איך את לומדת משהו חדש? (שאלה חוזרת לכל מרואיין/ת)
יוצרת לעצמי את הסטינג הנכון ללמידה, מתרגלת ונעזרת באנשים סביבי.
