מיהו המידען, עבר הווה ועתיד המידענות |אורח עמיקם סלנט | פרק 8

עמי סלנט מידען ומומחה ללמידה מרחוק התחיל את דרכו בחיל האוויר, ניהל מערכות ומאגרי מידע של אוניברסיטת תל אביב, הקים ברשת עמל את מרכז המידע הממוחשב ואת כל מערך התקשוב והיה המידען הראשי של מכון מופ"ת והקים את פורטל מסע. האדם הנכון ללמוד ממנו על מידענות, מה זה מידענות ועתיד המידענות. נדבר האם צריך מידען בכל ארגון? איך מידען חוקר ומלקט מידע? איך לעשות שימוש במידענות בחיים הפרטיים? מה ההבדלים בין מידענות, ניהול ידע ואנליסט. כיצד נתמודד עם הצפת המידע?

מוזמנים/ות לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

שמעו בנגן

קישורים רלוונטיים

האתר של עמי סלנט (ההמלצה של עמי עבור אנשים פרטיים – חפשו באתר 'ארגון תוכן רשתי') – http://www.amisalant.com/

הבלוג מכאן ומשם ידע מידעני, בניוזלטר של עמי הוא מציג 10 פריטים נבחרים מתוך כ-4000 מאמרים אקדמיים שמפורסמים. הניוזלטר קיים כ-14 שנים ברציפות. מומלץ להירשם בכתובת: https://amikamsalant.blogspot.com/

עמי סלנט מידען ומומחה ללמידה מרחוק

עמי סלנט מידען ומומחה ללמידה מרחוק התחיל לפני שנים רבות בחיל האוויר, שם למד את המקצוע של מידענות וסוגי הדרכות שונים, הפצת המידע ההדרכתי בחיל האוויר. ניהל את מערכת מאגרי המידע של אוניברסיטת תל אביב (1970). הקים ברשת עמל את מרכז המידע הממוחשב ואת כל מערך התקשוב החינוכי (120 בתי ספר). לאחר מכן, מידען ראשי של מכון מופ"ת, הקים את פורטל מסע, עד היום פועל. ניהל גם את מרכז המידע של מכון מופ"ת. לימד בתואר שני באונ' בר אילן אינפורמטיקה, הכשיר דורות של מידענים.

איך נתמודד עם הצפת המידע שרק גדלה?

לדברי עמי, עלינו להקים 'בתי זיקוק' לטיפול בכל המידע וזיקוק שלו עבורנו. עמי מציין מהניסיון שלו איך הוא 'מטפל' ב-500 פריטי מידע שזורמים אליו בשעה. אנשים זקוקים לזיקוק ותימצות של החומר. הלמידה בעולם מתאפיינת בלהיות גם מנוי בניוזלטרים מקצועיים בתחום העיסוק שלכם.

האם צריך מידען בכל ארגון?

מידענים נמצאים בארגונים רבים, מרכזי מחקר ופיתוח חייבים שיהיה להם מידען/ית. מידען חוסך זמן ויוצר ליקוט של חומרים רלוונטיים.  

איך מידען חוקר ומלקט מידע? איך לעשות את זה נכון

המידען משתמש באגרגטורים (צוברי מידע, מלקטי מידע) אוטומטיים המונחים לפי פרמטרים שהמידען קובע. עמי משתמש במערכות RSS בשלב האיסוף, מחזיק כשלושה מערכות כאלו, ניתן לעקוב גם ברשתות חברתיות בצורה הזו – מכ"מ שדולה מידע. בשלב השני העיבוד בודק אם משמעותי ויש תועלת לתוכן ומעבד את התוכן. לאחר מכן בשלב השלישי הפצה של המידע. אלו השלבים של מידען – מערכת איסוף טובה, עיבוד מידע ויכולת הפצה דיגיטלית.

איך היית מציע לאדם פרטי לסווג, לאסוף מידע עבור התפתחות אישית

בכדי לעשות חיים קלים יותר ממליץ להשתמש ב-Evernote (ווב-קליפר) מערכת הדולה את המידע ומארגנת לפי הנושאים. מומלץ לאנשים שהם לא מידענים, התקינו אותו עבורכם. אוסף מידע ומקטלג לפי מילות מפתח. מציע גם להתקין old reader שמתריע על מאמרים שמתפרסמים. בקישורים תמצאו הפנייה לאתר של עמי ויש לחפש 'ארגון תוכן רשתי' עבור המלצות והדרכות מפורטות יותר.

מה מניע את עמי להמשיך להפיץ מידע?

אהבה שלי עמי החלה כסטודנט בשנות ה-70 באוניברסיטה כאשר הציעו לו עבודה לסכם מאמרים, התאהב בלמידה המתמדת והצורך לזקק מידע הפך להיות חלק מהחיים שלו. הצורך לעבוד עלה כצורך להתפרנס, זיקוק המידע סיפק לו פרנסה ואפשר לו ללמוד, התאהב והלך ללמוד מידענות.

אם מידען הוא שומר הסף וגם מתמצת (מרדד) את החומר, עד כמה זה תהליך נכון?

אנשים לא יכולים להתמודד עם כמות ענקית של חומר, האיסוף התימצות נדרש. גם באונ' המרצים קוראים תקצירים ולא את כל המאמרים בגלל ההצפה של מאמרים. כל החוקרים שעבד בהם מציין כי לא קראו מאמרים אלא תקצירים.  

איך ניתן לדעת שבחרו עבורי את המידע שאני באמת צריך?

לא כל אחד יכול להיות מידען, לאט לאט צוברים אמון באיש מקצוע שנמצא אצלך בארגון בתפקיד המידען. נדרש לייצר יחסי אמון בין 'הלקוח' למידען. עמי הציע בעבר לאונ' לבחון מועמדים לכניסה לאנו' על היכולת הקוגנטיבית שלהם לתקצר מאמרים (לא התקבל לביצוע, אבל, הצעה מאוד מעניינת). כישור קוגניטיבי מאוד חשוב הוא לדעת להוציא את העיקר מכל דבר.

אם היית אחראי על הלמידה המתוקשבת בישראל מה היית עושה אחרת?

שינוי התפיסה של מהי למידה מתוקשבת, שילוב נכון של למידה א-סינכרוני וסינכרוני. הכשרה מחדש של מורים והשקעה בתחום הפדגוגיה הטכנולוגית. ישנה בעיה של הצפת מטלות, זו אינה דרך טובה ללמד. להפוך את הלמידה מרחוק לדיאלוג ויצירת סקרנות אצל הלומד.

אם מידען הוא שומר הסף וגם מתמצת (מרדד) את החומר, עד כמה זה תהליך נכון?

אנשים לא יכולים להתמודד עם כמות ענקית של חומר, האיסוף התימצות נדרש. גם באונ' המרצים קוראים תקצירים ולא את כל המאמרים בגלל ההצפה של מאמרים. כל החוקרים שעבד בהם מציין כי לא קראו מאמרים אלא תקצירים.  

איך נתמודד עם בעיות רגשיות של לומדים?

יש לטפח קשר חברתי עם חלק מהלמידה תעבור לרשתות חברתיות. למשל, קבוצות למידה בפייסבוק או רשתות מיוחדות ללמידה. לא רק זום, וידיאו ומטלות צריך גם לייצר מפגשים חברתיים והדרך לעשות כן בין הלומדים. קיים פרויקט גדול של חטיבת ביניים בכפר סבא שעושים למידה כזו באמצעות קבוצות פייסבוק וישנה הצלחה גדולה מאוד – נקרא פרויקט מחברת (כתיבה) מחברת (להתחבר). 

איך אתה רואה את בית הספר של העתיד?

חקר, למידה פרויקטלית, עיבוד מידע, יצירת תוצרים. עיבוד ולקיחת אחריות מצד התלמידים. יש למצוא איזון באחריות על הלמידה.

עמי מתייעץ באופן קבוע עם שתי קבוצות מיקוד של מורים ותלמידים. כ-40-50 אנשים בכל קבוצה ולומד מהם במה הם משתמשים ללמידה וכל הזמן שואל ולומד מהם את הדברים בצורה הכי עדכנית. כמו כן, לומד מקהילות שונות ברשתות ואוסף מידע ומזקק את התוכן. משתדל ללמוד גם ממורים אמריקאים.

האם כל אחד יכול להיות מידען?

בדרך כלל זה תואר שני לאחר שעשית איזה תואר ראשון כל שהוא. בבר אילן, אונ' חיפה ודויד ילין יש אפשרות ללמוד, לאחר מכן נדרש לעשות סטאז'. ניתן גם לפתח את זה בלמידה עצמית. כיום מידענות היא ענף אקדמי לתואר שני. דרך נוספת היא לעבוד באיזה שהיא חברה ללמוד בשטח תוך כדי העבודה ולאחר מכן ללכת ללמוד בצורה אקדמית. ישנם גם קורסים קצרים למידענות שהם טובים באונ' הפתוחה וגם בטכניון, הקורסים הללו לא פחות טובים מההכשרה האקדמית.

מה ההבדל בין מידענות לניהול ידע?

ניהול ידע עוסק בחשיבה תיאורטית של תהליכים המתרחשים בתוך הארגון, קשור לתרבות הארגונית. מידענות לא עוסקת בתרבות הארגונית, ענף שעוסק באיסוף מידע ועיבוד מידע. יש ביניהם קשר משום שניהול הידע בארגון מצריך אופטימיזציה של תרבות המידע בארגון לפי צרכי התרבות הארגונית.

יש קורולוציה גם לתפקיד האנליסט?

מנתח הנתונים, הוא בא יותר ממתמטיקה וסטטיסטיקה. יש גם קורסים מעולים בכדי להיכנס לעולם האנליסט. נדרש חשיבה לוגית וניתוח מאגרי נתונים בצד הסטטיסטי ופחות טקסטואלי.

מתפתחים עוד מקצועות רבים שקשורים למידע, איזה וריאציות ותפקידים אתה חושב שיתפתחו?

'מפיקי ידע ויזואלי', אנשים גם בלמידה מרחוק אוהבים לראות סרטים קצרים שמעבירים את המסר. המידען כיום מתמצת הכל בצורה טקסטואלית, אבל, כיום כולם רוצים וידיאו, נכנסים ליו טיוב ומשם הם שואבים את המידע.

לי זה נשמע חופף, לפיתוח הדרכה. אולי נתאר את זה כשרשרת ייצור של מידען המחפש, מלקט ומתמצת את המידע ולאחר מכן איש מקצוע נוסף של עיצוב למידה (מפתח הדרכה) המפתח את התוכן הויזואלי עם פדגוגיה.

כן, זה העתיד. הצד הויזואלי של עולמנו ילך ויתפתח יותר ויותר גם בלמידה מרחוק. גם בצד המידעני, סרט של 4 דק' הוא חלק מהעתיד של מידען גם ולא רק טקסטים.

האם יש משהו להוסיף שלא דיברנו עליו?

נושא הכשרת המורים, 14 שנים האחרונות עבדתי במופ"ת אני מכיר את הסמינרים וההכשרות. עדיין נושא הכשרת המורים לוקה בחסר במיוחד בכל התהליך של למידה מתוקשבת. הענף שנקרא פדגוגיה מקוונת, שהיא עולם אחר מהפדגוגיה בה מכשירים מורים כיום. צריך לבנות מחדש את התחום של פדגוגיה מקוונת ולבסס אותו בהכשרת מורים. הקולות לשינוי צריכים לבוא מהשטח עצמו מאחר ולא בטוח שמורי מורים יודעים איך לבצע ומה ללמד (לא כולם, הרוב הגדול). צריך לעדכן את תכנית הכשרת המורים בישראל מהיסוד, יותר סטאז' ופחות תיאוריה.

האזינו בפלטפורמה הנוחה לכם

דילוג לתוכן