מגפה עולמית – פגיעה מינית | אורחת ד"ר אדוה ברקוביץ רומנו | פרק 9

פרק מיוחד בסימן יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים שמתמקד במתן כלים להתמודדות עם אלימות מינית – תופעה שארגון הבריאות העולמי הגדיר כמגפה עולמית. נעסוק במתן פתרונות וכלים איך להתמודד עם המגפה הזו. נדבר על חינוך מיני דיגיטלי, למידה ומניעה של התופעה בארגונים. ההתמקדות במניעה ולמידה כיצד להתמודד עם המגפה בעולם החינוך ובעולם הארגוני. תודה מיוחדת לד"ר אדוה ברקוביץ רומנו, מנהלת עמותת תודעה.

מוזמנים/ות לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

שמעו בנגן

ד"ר אדוה ברקוביץ רומנו

ד"ר אדוה ברקוביץ רומנו מנהלת עמותת תודעה, עובדת סוציאלית, מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ובוגרת מסלול דוקטורט מאוניברסיטת בן גוריון. מחקרה התמקד בתפיסות של עובדות סוציאליות ביחס למיניות בעבודה עם נערות. בעשר שנים האחרונות עבדה בניהול פרויקטים במניעת אלימות מינית וקידום מיניות בריאה. בשנה האחרונה מנהלת את עמותת תודעה, עמותה ותיקה הפועלת משנת 2002 עוסקת בתחומי צמצום ניצול מיני, אלימות מינית, מניעת סחר של נשים.

איך הגעת לתפקיד?

צדק חברתי ושיוויון, התאהבתי בתחום ועבדתי עם נערות בכל מיני פרויקטים. התקדמתי וניהלתי תכניות בג'וינט. הבנתי שהמקור אצל רוב הנערות המגיעות למצבי סיכון הוא רקע של פגיעות מיניות. התופעה הזו לא מטופלת בצורה של מניעה, לרוב הטיפול נעשה לאחר הפגיעה. חסרות תכוניות מערכתיות רחבות  כדי לצמצם את התופעה.

"כבר בתחילת שנות האלפיים ארגון הבריאות העולמי הגדיר את הפגיעה המינית כמגפה עולמית"

היום בעידן הקורונה, אנו מבינים שלא מספיק לטפל רק מי שחולה, יש לנתק שרשרות הדבקה ויש ליצור שינוי מהותי להפסיק את התופעה לא רק לטפל בחולים לאחר מעשה.

מי דואג למניעה בישראל?

כולנו חלק מהתרבות הזו, בין באופן ישיר או עקיף גם לעמוד מנגד ולא לעשות שינוי בחברה זה להיות חלק מהתופעה. הקריאה שכולנו צריכים לעשות את השינוי, בארגונים זה מקובל לדבר עם האקלים הארגוני, הטרדות מיניות בעבודה. קיים חוק למניעת הטרדות מיניות בעבודה מזה זמן רב.

הממשלה אמונה לדאוג למניעה, עשיתי את זה בג'וינט לקדם עשייה פרואקטיבית ולקדם תפיסות של מניעה. יש תנועה טובה בממשלה, יש כמה עמותות ופרילנסריות שעושים סדנאות בתחום לקהלים מגוונים. תודעה היא אחת מהארגונים שמקדמת את הנושא.

עמותת תודעה – חינוך מיני דיגיטלי והכלי סטוריז' מה זה?

תודעה עוסקת בחינוך והסברה, עובדים הרבה עם סדנאות. יש לנו הצגה חינוכית מיוחדת עבור יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים. ההצגה חוויה אחרת ומנגישה את הנושא בצורה אחרת, נקרין את זה לקהל הרחב בכל מיני מקומות. ההצגה מנגישה את הסביבה של הנערות הפוגעות ואיך לשנות את הסביבה, יש תיווך של מנחה להצגה וניתן גם לשנות את סוף של ההצגה – הצגה אינטראקטיבית. ההצגה רלוונטית למבוגרים. לוקח לשיח המחבר אותנו לשיח ההורי, אחריות חברתית.

סטוריז'

מוצר חדש המתחיל פיילוט ממש עכשיו, כלי לחינוך מיני דיגיטלי. המשמעות מנגישות תכנים מורכבים שעוברים בסדנאות דרך סיפורי נרטיב קומיקס מסתעף, יש נקודות בחירה איך הדמות תתנהג וזה משפיע על הסיפור. בסוף הם מקבלים משוב ושיקוף על הבחירות שהם עשו ומסר על מטרות הסיפור. הכלי יונגש ככלי פדגוגי לאנשי חינוך. מוצרים כאלה קיימים בעולם כעשר שנים, יש מחקרי הערכה טובים כי היתרונות של האינטרנט במיוחד לבני נוער החיים במסכים, מגיעים אליהם למרחב שלהם, הם רגילים לצרוך תוכן בצורה הזו. המוצר מעוצב בצורה אטרקטיבית ומעניינת, מעלה מוטיבציה ללמידה. לעומת פעילות רגילה בכיתה, שאין לנוער שליטה על התוכן. בסטוריז יש להם שליטה. פיטצ'ר נוסף הוא כפתור צ'ט שמתנדבים יפעילו והם יקבלו מענה לשאלות בצורה אנונימית. הכל אנונימי וזה גם חסר לבני הנוער. השילוב של כלי טכנולוגי עם מערך קבוצתי במחקר מראה נתונים של שיפור בהתנהגות ובתפיסות.

איך סטוריז' בדיוק עובד? מה מיוחד בכלי חינוך מיני-דיגיטלי?

אין מוצר כזה בעולם, סקרנו המון מוצרים לחינוך מיני בעולם. חלקם וידיאו או מלל, יש קצת משחקים בעולם המנגישים ידע בעיקר על צמצום מחלות מין ושימוש באמצעי מניעה. מצאנו שהם ילדותיים לקהל הישראלי ולא מתאימים. לכן, הלכנו לז'אנר אחר קומיקס מסתעף, מישחוק, ויזואלי מאוד, הבני נוער אקטיביים ומקבלים את ההחלטות – מייצר אינג'יימנט גבוה ללמידה.

רוצים לייצר עם המוצר גם קהילה של נוער, אחרי שקוראים משוב יכולים להגיב לסיפור ויש דיון אנונימי ביניהם. קהילה נוספת קהילה של צוותים המדברים מיניות. אחד הדברים המגבילים חינוך מיני הוא היכולת של צוותים לדבר על מיניות ולכן הכשרה עבורם היא כלי משמעותי.

הקמנו קורס דיגיטלי על מיניות ואיך להשתמש בסטוריז' במפגש קבוצתי לנוער עבור צוותי חינוך ועובדות סוציאליות. מנגישים להם כלים להמשיך שיח בלעדינו, כיום מגיעה מנחה חיצונית ועוזבת לאחר כמה מפגשים, פה אנחנו מעוניינים לחזק ולהעצים את צוותי החינוך.

איזו הכשרה בניתם לצוותי החינוך?

שינינו את כל התפיסה, אימצנו תפיסה של למידה דיגיטלית א-סינכורנית וסינכורנית. מודל היברידי עם הרבה למידה שיתופית, PBL בצורה של רפרט, שימוש בכלי סטוריז' ושיתוף – למידה כקהילה. מערכת ניהול למידה שעוזרת לעקוב אחר הלמידה הדיגיטלית, למידה סינכרונית עם מפגשים שעוצבו במיוחד בכדי לייצר מפגש התנסותי, חוויתי, משמעותי ופעיל של הלומדים במפגשים החיים.

המבוכה בשיח על מיניות

כולנו חווים את זה לא מתגברים על זה, לצד המבוכה מדברים ומדברות מיניות. פותחת כל סדנה עם מורים וצוותים שמדברים עם בני נוער על הכל – כדורסל, בריאות, פיננסי, למחזר וכו' על הכל. אבל, על מיניות אנחנו שותקים, השתיקה הזו לא רק שתיקה היא גם מסר. זה פוגש אותנו גם בזוגיות שלנו ובחינוך של הילדים שלנו. אי אפשר להפקיר אותם ללמוד מיניות מהמסכים, יש שינוי בנכונות של רשויות והורים ללמוד את זה.

איך נראית חברה שהיא שוויונית ומגדרית?

זו שאלה ששואלים בתחילה של תהליכים קהילתיים, איך יראה הארגון אם לא יהיה בו הטרדות מיניות? חוויה של וול-בינג, חוויה רגשית של איזה שהיא רווחה רגשית שאני לא חיה בפחד ולא הולכת עם גז פלפל ולא מחפשת חנייה מוארת כי אני מפחדת כאישה. יש מחקרים שמראים שנשים מוציאות יותר כסף בכדי להרגיש ביטחון – חנייה יקרה יותר, נסיעה עם מונית וכו'. השבוע יצא מחקר שרוב צריכת פדופיליה היא מהפייסבוק, מתמונות שהורים מעלים לרשת (נורא!). החברה האוטופית שנחייה בחברה תמימה שעירום הוא רק עירום ולא מיניות. המצב בישראל לא טוב בכמות נשים בכנסת, כמות נשים עשירות לעומת גברים, כתבה של 40 צעירים משפיעים כמה נשים וכמה גברים ועוד. יש הרבה מאוד דוגמאות.

יש מדד ישראלי של מכון ון-ליר שנקרא 'מדד המגדר' המשווה כל שנה את השינויים באי השיוויון המגדרי מבחינת שכר. היה פסק דין תקדימי על אי שיוויון שכר במקומות עבודה. כיום גם נדרש מעל כמות עובדים לפרסם את הנתונים בין שכר גברים ונשים.

אגב, אני הוזמנתי להיות במאגר נשים של המשרד לשוויון חברתי הקים את המאגר כי זיהו שלנשים יש קושי להגיש מועמדות לתפקידים בכירים. אני מקבלת שנפתח מכרז שמאתרים אותי – הכישורים שלי עונים לקריטריונים של מרכז מסוים. זה נבדק בחו"ל אומרים למשהי שנמצאת כבר מתאימה ובואי תגישי קורות חיים ומועמדות – זה עובד! מומלץ לארגונים לארגן את האפשרות הזו לזהות נשים מתאימות לקידום ולייצר את האפשרות הזו עבורן. 

הקורונה חשפה את חוסר השיוויון בחברה הישראלית, במצב של בני זוג רוב נשים מרוויחות פחות ולכן בשיקול כלכלי של התא המשפחתי נאלצו להישאר עם הילדים – מחזיר את המצב בישראל שנים אחורה. מה את ממליצה לארגונים לעשות בהינתן המציאות הקיימת?

שאלה קשה, צריך לשאול את עצמנו כמה גברים וכמה נשים הוצאנו לחל"ת? יכול להיות שחשבנו שהיינו אובייקטיבים. שווה לקרוא ולהתעניין גם על נתונים ממרכז אדווה. חשוב לספור בארגון כל הזמן כמה נשים וגברים נמצאים בכל נתון. האם ויתרנו על תפקידים מסוימים ויש בהם רוב נשי? בנוסף, לאפשר הזדמנויות עבודה להגמיש שעות עבודה לנשים. לאפשר לנשים, לשאול נשים מה יעזור לך? להעביר סקר אנונימי ביכולת שלך לעבוד בין הבית והעבודה ומה יעזור לך? אם תשאלו יצאו תשובות יצירתיות (הוכח בעבר). להבין את השוני של המציאות הנשית ולעזור. האם אנחנו אותו דבר כמו גברים? יש סוגים של פמיניניזם, אנחנו רוצים לאפשר שיוויון הזדמנויות. אם נשארות בבית מסיבות שונות, אבל, אם ניתן מדרגה לטפס עליה אולי כן תוכל להיות בואו הקצב במשרד ואז כן ניצור שיוויון ככה. 

ארגון המתנהל בשקיפות לא יכול להסתיר 'נתונים חשוכים'. מחוברות עובדים / ארגונית בתקופה של חוסר אמון, הדרך ליצור מחוברות היא שקיפות. שתי שאלות מרכזיות שעולות למנהלים ועובדים: איך נזהה שקרה משהו לא תקין? איך נטפל בזה מבחינה רגשית?

פעם ארגון גדול סיפר לי שאין תלונות לממונה על הטרדות מיניות – לא הגיע אליה תלונות. התשובה שלי הייתה שבוודאות יש הטרדות מיניות בארגון כה גדול וצריך לעודד דיווח. האשמה עצמית, בושה פחד מפיטורים מונע דיווח. ארגון שמאפשר, מעודד, מדווח ומתנהל בשקיפות יאפשר לזה לקרות. ככל שיש יותר פעולות להעלאת מודעות ולא רק לומדה שאנשים מריצים, אלא להזמין סדנא בשעות העבודה, סדנא שיכולה להיות משולבת למידה מרחוק ופרונטלית במספר מועדים בשנה מי שלא יכל תמיד יוכל במועד אחר וגם להקליט את ולאפשר זמן לצפייה בעבודה. להשתמש בכלים של דרמה והצגות לדבר על הטרדות בעבודה, לדבר ולהנגיש. ככל שיש יותר שיוויון יהיה פחות מקרים של אלימות והטרדה. יש נהלים בחוק מסודרים מה צריך לעשות במקרים של פגיעה. אם ארגון לא יהיה שקוף ולא יטפל מיידי בכל פנייה ייצור תרבות ארגונית לא טובה.

יצא לנו לדבר על 'לומדות למניעת הטרדה מינית' האם זה אפקטיבי?

לא בדקתי אפקטיביות, רק יכולה להגיד שמצד אחד זה דרך חשובה להגיד שאנחנו עוסקים בנושא. מצד שני לא רוצים שיהפוך לכסת"ח שרק עושים וי וממשיכים הלאה.

"הסיפור של הטרדה מינית הוא לא רק סיפור קוגניטיבי אם אני יודעת את החוק או לא יודעת את החוק, הסיפור של הטרדה מינית הוא סיפור תרבותי, סיפור של נורמות התנהגות, סיפור של אקלים במקום העבודה. אם מקובל להריץ בדיחות גסות בישיבת מנהלים שיש אישה אחת בחדר או לא מקובל להריץ בדיחות גסות"

הידיעה עצמה לא מספיקה ויש צורך לייצר אקלים לא סובלני כלפיי התנהגויות אלימות והטרדות. לא עוברים על סדר היום שזורקים בדיחה גסה, למרות שזה מקובל במילייה גברי. ככל שיש תפיסות לא שיוויוניות כלפי נשים וגברים ככה יש יותר פגיעות כנגד נשים. לעשות סקרים של עובדים ועובדות איך הם מרגישים בתוך הארגון (סקר אנונימי). ממליצה גם על תו-תקן של מרכזי הסיוע של מכון התקנים, תו-תקן למקומות העבודה הנמצא באתר של מכון התקנים וכדאי להשתמש בתקן וליישם אותו בארגון.

קצת מפחיד בתור ארגון, בוא תעשה סקר אנונימי

אני מזדהה שזה מפחיד לדעת את המציאות. לפני כעשר שנים שעשיתי מיזם ברשויות מקומיות לא היה קל בזמנו למצוא רשויות שרצו לקחת חלק. כיום, רואים רשויות שרוצים לקחת חלק, ארגונים צריכים לבוא ולהגיד באומץ שרוצים לדעת מה קורה אצלנו זה צד לא קל וצריך לעשות אותו. בסקר כדאי לבקש גם באיזה מקומות זה קורה, איך לדעתם לשפר את זה ולפרסם את התוצאות זה דבר לא קל – אבל, חשוב. הדרכות יותר משמעותיות מלומדה לדעתי, בתדירות גבוהה יותר לא רק אחת לשנה ולהנגיש את זה יותר ויש המלצות גם רבות בתו תקן של מרכזי הסיוע.

אנחנו נפגשים לקראת ציון יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, מה את ממליצה לעשות ביום הזה?

יום שהוגדר משנות התשעים על ידי האו"ם, מציינים אותו בכל היום. ממליצה ראשית להתייחס ליום הזה – להוציא איגרת ואנחנו כארגון מתנגדים לאלימות כנגד נשים. יש ארגונים הבוחרים לייצר פעילות ביום הזה, הרצאה או תכנים נוספים, סדנה בקבוצות קטנות. ארגונים שבוחרים להתנדב בארגונים שונים שמטפלים או עוסקים במניעה. אנחנו מזמינות להתנדב אצלנו בעמותת תודעה בצורות שונות, יש ארגונים גם שתורמים כסף לעמותות שעוסקות בתחום.

מה אני לוקח מהשיחה הזו כמנהל הדרכה בארגון במיוחד לקראת שנה הבאה כי בונים עכשיו תכניות עבודה. ממליץ להסתכל על ימים שנוגעים להעצמה של נשים לציין אותם, להוביל שקיפות בכל מה שקשור במגדר באופן רוחבי. כל מקרה יוצאי דופן לטפל במיידי ולפרסם את הטיפול בכדי לייצר תרבות בריאה ושקופה. לקחת (אופציה) את ההצגה של עמותת תודעה באירוע שיא בארגון. לאורך השנה להזמין סדנאות נדרשות לשיח מגדרי במחלקות השונות בארגון, לא רק פעם בשנה אלא פעם ברבעון. בנוסף, להכניס גם חינוך מיני איך לדבר הילדים שלי – אפקט כפול – גם ללמד עובדים ועובדות איך לדבר עם הילדים על הנושא בצורה בריאה וזה ישפיע גם עליהם.

תודה ענקית לד"ר אדוה ברקוביץ רומנו ולעמותת תודעה!

הטיזר שפורסם יום לפני פרסום הפרק

יצא לי לאחרונה להכיר ולעבוד עם ד"ר אדוה ברקוביץ' רומנו מנהלת עמותת תודעה. החלטנו ביחד להקליט פרק מיוחד עבור #יום_המאבק_למניעת_אלימות_נגד_נשים שיתקיים בשבוע הבא ב-25 בנובמבר. הקלטנו פרק שכל אחד ואחת צריך לשמוע לקראת היום הזה, פרק מפיל מטלטל, מפיל אסימונים. חשבתי שכדאי שתדעו ואל דאגה לא תחכו יותר מדי, הפרסום של פרק 9 רעב לידע פודקסט עם אור דניאל של שבוע הבא יוקדם למחר (חמישי 19.11.20).

אדוה תודה!

הישארו מעודכנים- בטלגרם: 'טכנולוגיות למידה' הצטרפו – http://bit.ly/Learningtech_telegram

 
פרק מיוחד בסימן יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים שמתמקד במתן כלים להתמודדות עם התופעה שארגון הבריאות העולמי הגדיר כמגפה עולמית 'הפגיעה המינית'. נעסוק במתן פתרונות וכלים איך להתמודד עם המגפה הזו. נדבר על חינוך מיני דיגיטלי, למידה ומניעה של התופעה בארגונים. ההתמקדות במניעה ולמידה כיצד להתמודד עם המגפה בעולם החינוך ובעולם הארגוני. תודה מיוחדת לד"ר אדוה ברקוביץ רומנו, מנהלת עמותת תודעה.

האזינו בפלטפורמה הנוחה לכם

דילוג לתוכן